מאמר שפורסם ב 31.12.2013
להלן קישור מקורי
לאחר תקופה ארוכה של היעדרות מכתיבה ולקראת סיומה של שנת 2013 ותחילתה של שנה אזרחית חדשה, החלטתי כי הגיע העת לערוך סיכום קצר לשנת 2013 ולהיערך לקראת שנת 2014.
שנת 2013 ,כפי שכולנו הרגשנו ,הייתה המשך ישיר של מספר שנים בהם מדדי האג"ח הניבו ביצועים פנטסטיים . הדלק אשר הניע את העליות במחירי אגרות החוב נבע משני גורמים עיקריים - הריבית האפסית שהכתיבה המדיניות המרחיבה בה נקטו הבנקים המרכזיים בעולם ושנאת הסיכון של המשקיעים אשר דחפה אותם להתבצר בשוק אגרות החוב . כך מצאו עצמם, והייתי מוסיף די מופתעים ,משקיעים אשר השקיעו בצורה פאסיבית ולא מתוחכמת בשוק האג"ח , כלומר השקעה במדדים באמצעות קרנות נאמנות או תעודות סל , יושבים על תיקי השקעות אשר הניבו תשואות גבוהות וחריגות מאוד בחמש השנים האחרונות .
כמובן שכתוצאה מרצף העליות הארוך בשנים אלו, כיום התשואה השוטפת לפדיון על אגרות החוב נמוכה בהרבה מהתשואה אליה התרגלו המשקיעים. אג"ח צמודות מדד של מדינת ישראל נסחרות כיום בתשואה שנעה בין 0-1%, כך שמרבית התשואה העתידית לה צופים המחזיקים באגרות חוב אלו אמורה להגיע רק מרווחי הון ולא מהתשואה השוטפת של האג"ח שהיא כאמור אפסית. הבעיה היא שרווחי הון אפשריים כיום רק בשני מקרים – המשך ירידת הריבית ע"י בנק ישראל , והאפשרות השנייה כתוצאה מהמשך צמצום המרווחים בין אג"ח של ישראל לאלו של ארה"ב . אני משוכנע כי מרבית הקוראים מבינים כי המשך הורדת הריבית אינה מעשית ,לפחות לא הורדה משמעותית ( לאיפה אפשר לרדת מרמה של אחוז שנתי ? ) , ובכלל בנק ישראל הצהיר על רצונו להתחיל ולהעלות ריבית לקראת סוף 2014. לגבי מרווחי הריבית בין אג"ח ארה"ב לאג"ח של ממשלת ישראל , אלו נמצאים כיום בשפל היסטורי , לדוגמא המרווח על אגרות חוב לעשר שנים הינו 0.6 % ( כלומר התשואה השנתית של אג"ח לעשר שנים של ממשלת ישראל גבוהה מתשואת אג"ח ממשלת ארה"ב ב 0.6% ), כאשר רק לפני כחצי שנה הפער עמד על 1.2% , ואם ניקח בחשבון את הערכות שלי כי תשואת אג"ח ממשלת ארה"ב לעשר שנים צפויה להגיע במהלך 2014 ל כ 3.5% ( עלייה של כמחצית האחוז ביחס לתשואה כיום) ,המשמעות היא שאם תשואת האג"ח הממשלתיות בארץ לא תעלה המרווח צפוי להיסגר בשנת 2014.
המשמעות אם כך ברורה- שני הגורמים אשר דחפו לעליות במחירי אגרות חוב בשנים האחרונות צפויים ,במקרה הטוב , להיעלם בשנת 2014 ובמקרה הרע אף להשפיע בכיוון ההפוך.
על מנת להמחיש היכן אנחנו נמצאים כיום על ציר הזמן מבחינת רמת התשואות באג"ח הממשלתיות הכנתי את שתי הטבלאות הבאות.
מסקנה
במהלך השנתיים הבאות קרי בשנים 2014-2015 , עם היציאה מהמדיניות המרחיבה בה נקטו הבנקים המרכזיים אנו צפויים גם לחזרה לנורמאליות בתחום התשואות של אגרות החוב הממשלתיות והקונצרניות בדירוגים גבוהים (אגרות החוב הנכללות במדדי התל בונד). לאור התשואות בהן נסחרו אגרות החוב בעבר , כפי שניתן לראות משתי הטבלאות המצורפות ניתן לצפות לעלייה של כ 2% בתשואות האג"ח הממשלתיות, כלומר תשואה של כ 4% בשחרים ל 5 שנים ותשואה של כ 2% בגלילים לחמש שנים הינן תשואות אותן אנו צפויים לפגוש בשנתיים הבאות. עליית תשואות באג"ח הממשלתיות צפויה להקרין על התשואות במדדי התל בונד ומכאן בהינתן מרווח של כ 1.2%-1.5% בין מדדי התל בונד לאג"ח הממשלתיות הרי המסקנה גם כאן ברורה תשואות של מעל 3% במדדי התל בונד בשנתיים הבאות הן אירוע צפוי.
שנה אזרחית חדשה טובה לכולם.
להלן קישור מקורי
היכן לא להימצא בשנת 2014
היכן לא להימצא בשנת 2014
לאחר תקופה ארוכה של היעדרות מכתיבה ולקראת סיומה של שנת 2013 ותחילתה של שנה אזרחית חדשה, החלטתי כי הגיע העת לערוך סיכום קצר לשנת 2013 ולהיערך לקראת שנת 2014.
את הטור הנוכחי בכוונתי להקדיש לבחינה של האפיקים בהם לא מומלץ להימצא בשנה הבאה. במסגרת הטור בשבוע הבא אתייחס לאסטרטגיה המומלצת בעיניי לשנת 2014 , אסטרטגיה בעזרתה ניתן יהיה לצלוח בשלום את שנת 2014 שהולכת להיות לא פשוטה למשקיעים הסולידיים שבינינו.
שנת 2013 ,כפי שכולנו הרגשנו ,הייתה המשך ישיר של מספר שנים בהם מדדי האג"ח הניבו ביצועים פנטסטיים . הדלק אשר הניע את העליות במחירי אגרות החוב נבע משני גורמים עיקריים - הריבית האפסית שהכתיבה המדיניות המרחיבה בה נקטו הבנקים המרכזיים בעולם ושנאת הסיכון של המשקיעים אשר דחפה אותם להתבצר בשוק אגרות החוב . כך מצאו עצמם, והייתי מוסיף די מופתעים ,משקיעים אשר השקיעו בצורה פאסיבית ולא מתוחכמת בשוק האג"ח , כלומר השקעה במדדים באמצעות קרנות נאמנות או תעודות סל , יושבים על תיקי השקעות אשר הניבו תשואות גבוהות וחריגות מאוד בחמש השנים האחרונות .
כמובן שכתוצאה מרצף העליות הארוך בשנים אלו, כיום התשואה השוטפת לפדיון על אגרות החוב נמוכה בהרבה מהתשואה אליה התרגלו המשקיעים. אג"ח צמודות מדד של מדינת ישראל נסחרות כיום בתשואה שנעה בין 0-1%, כך שמרבית התשואה העתידית לה צופים המחזיקים באגרות חוב אלו אמורה להגיע רק מרווחי הון ולא מהתשואה השוטפת של האג"ח שהיא כאמור אפסית. הבעיה היא שרווחי הון אפשריים כיום רק בשני מקרים – המשך ירידת הריבית ע"י בנק ישראל , והאפשרות השנייה כתוצאה מהמשך צמצום המרווחים בין אג"ח של ישראל לאלו של ארה"ב . אני משוכנע כי מרבית הקוראים מבינים כי המשך הורדת הריבית אינה מעשית ,לפחות לא הורדה משמעותית ( לאיפה אפשר לרדת מרמה של אחוז שנתי ? ) , ובכלל בנק ישראל הצהיר על רצונו להתחיל ולהעלות ריבית לקראת סוף 2014. לגבי מרווחי הריבית בין אג"ח ארה"ב לאג"ח של ממשלת ישראל , אלו נמצאים כיום בשפל היסטורי , לדוגמא המרווח על אגרות חוב לעשר שנים הינו 0.6 % ( כלומר התשואה השנתית של אג"ח לעשר שנים של ממשלת ישראל גבוהה מתשואת אג"ח ממשלת ארה"ב ב 0.6% ), כאשר רק לפני כחצי שנה הפער עמד על 1.2% , ואם ניקח בחשבון את הערכות שלי כי תשואת אג"ח ממשלת ארה"ב לעשר שנים צפויה להגיע במהלך 2014 ל כ 3.5% ( עלייה של כמחצית האחוז ביחס לתשואה כיום) ,המשמעות היא שאם תשואת האג"ח הממשלתיות בארץ לא תעלה המרווח צפוי להיסגר בשנת 2014.
המשמעות אם כך ברורה- שני הגורמים אשר דחפו לעליות במחירי אגרות חוב בשנים האחרונות צפויים ,במקרה הטוב , להיעלם בשנת 2014 ובמקרה הרע אף להשפיע בכיוון ההפוך.
על מנת להמחיש היכן אנחנו נמצאים כיום על ציר הזמן מבחינת רמת התשואות באג"ח הממשלתיות הכנתי את שתי הטבלאות הבאות.
1- תשואת אג"ח ממשלתי שקלי מסוג שחר לחמש שנים במהלך ה 15 השנים האחרונות
כפי שניתן לראות במהלך ה 15 השנים האחרונות תשואת אג"ח שקלי לחמש שנים מסוג שחר נעה סביב רמות של 5%-9% ( כאשר במספר תקופות אף נרשמה קפיצה מעלה בתשואות), רק החל מסוף 2009 עם נקיטת המדיניות המרחיבה ובריחת המשקיעים לאפיקים בטוחים החלו התשואות לרדת מתחת לרף ה 5%. כיום התשואות נמצאות בשפל היסטוריות - סביב רמה של 2.3% .
2 - תשואת אג"ח ממשלתי צמוד מדד מסוג גליל לחמש שנים במהלך ה 15 השנים האחרונות
כפי שניתן לראות במהלך ה 15 השנים האחרונות תשואת אג"ח צמוד מדד לחמש שנים מסוג גליל נעה סביב רמות של 2.5%-5% ( כאשר במספר תקופות אף נרשמה קפיצה מעלה בתשואות), רק החל מסוף 2009 עם נקיטת המדיניות המרחיבה ובריחת המשקיעים לאפיקים בטוחים החלו התשואות לרדת מתחת לרף ה 2%. כיום התשואות נמצאות בשפל היסטורי- סביב רמה של 0.3% .
מסקנה
במהלך השנתיים הבאות קרי בשנים 2014-2015 , עם היציאה מהמדיניות המרחיבה בה נקטו הבנקים המרכזיים אנו צפויים גם לחזרה לנורמאליות בתחום התשואות של אגרות החוב הממשלתיות והקונצרניות בדירוגים גבוהים (אגרות החוב הנכללות במדדי התל בונד). לאור התשואות בהן נסחרו אגרות החוב בעבר , כפי שניתן לראות משתי הטבלאות המצורפות ניתן לצפות לעלייה של כ 2% בתשואות האג"ח הממשלתיות, כלומר תשואה של כ 4% בשחרים ל 5 שנים ותשואה של כ 2% בגלילים לחמש שנים הינן תשואות אותן אנו צפויים לפגוש בשנתיים הבאות. עליית תשואות באג"ח הממשלתיות צפויה להקרין על התשואות במדדי התל בונד ומכאן בהינתן מרווח של כ 1.2%-1.5% בין מדדי התל בונד לאג"ח הממשלתיות הרי המסקנה גם כאן ברורה תשואות של מעל 3% במדדי התל בונד בשנתיים הבאות הן אירוע צפוי.
ולכן המלצה שלי להימנע מהשקעה באפיקים אלו בשנה הקרובה אינה אמורה להוות הפתעה לאיש מהקוראים.
שנה אזרחית חדשה טובה לכולם.
