האתר מיועד לשימוש אישי של כותבו ולא לשמש כייעוץ או המלצה או כל דבר דומה לאף אחד. כל המפיק לקחים מתכני אתר זה עושה זאת על אחריותו הבלעדית !!!
יום ראשון, 13 בדצמבר 2015
CAPE: Predicting Stock Market Returns
מכפיל מעניין וחשוב על מכפיל שילר בעבר ומתוך ראייה עתידית
http://www.starcapital.de/docs/2014_02_CAPE_Predicting_Stock_Market_Returns.pdf
יום שבת, 1 באוגוסט 2015
משקיעים בחברת הפורקס "יוטרייד פרימיום": "יוטרייד גרמה להפסדים במסחר במט"ח וסירבה להשיב את יתרת הכספים"
להלן קישור למאמר המורי
משקיעים בחברת הפורקס "יוטרייד פרימיום": "יוטרייד גרמה להפסדים במסחר במט"ח וסירבה להשיב את יתרת הכספים"לטענת המשקיעים, שיטת המסחר האלקטרוני של החברה, באמצעות אלגוריתם ממוחשב, גרמה להם להפסדים כספיים "לא ברורים" f לדבריהם, כשרצו לסיים את ההתקשרות עם החברה ולקבל את יתרת השקעתם בחזרה, בהתאם להסכם בין הצדדים, הם נתקלו בסירוב f יוטרייד: "הכספים עוכבו במשך חודש עסקים בשל נסיבות שתלויות בגורם שלישי"ספיר כלפון27/7/15
האם חברת הפורקס, יוטרייד פרימיום, עיכבה כספי לקוחות שהשקיעו אצלה, לצורך מסחר במטבע חוץ וביקשו את כספם חזרה? למערכת "גלובס" הגיעו מספר תלונות של לקוחות מודאגים, שביקשו לסגור את חשבונם בחברה ולמשוך את כספיהם שהשקיעו ביוטרייד לצורך מסחר, אך נענו בשלילה. לאחר התערבות של "גלובס", הכספים של חלק מהלקוחות הוחזרו ביום פניית העיתון.בשלב זה הסיבה להתמהמהות החברה בהשבת הכספים ללקוחות, לא לגמרי ברורה. בטרם פניית "גלובס" לחברה, חלק מהלקוחות שכספיהם לא הושבו אליהם, פנו לייעוץ משפטי אצל עו"ד דן צוק ששלח לחברה מכתבי בקשה תכופים בעניין. אחד הלקוחות אף הגיש נגד החברה תלונה במשטרה. במכתבי הפנייה של לקוחות אלה צוין, כי בהסכם ההתקשרות שלהם עם החברה, האחרונה התחייבה כי במקרה של שליחת בקשה מצד הלקוחות לסגור את החשבון בחברה, היא נדרשת להעביר ללקוחות את יתרת הכספים בחשבון וזאת בתוך 7 ימי עסקים מיום שהתקבלה בקשתם. ואולם, בקשתם של הלקוחות לא נענו במשך למעלה מחודש ימים, ורק לאחר התערבות "גלובס" כאמור, בחלוף כחודש וחצי בקירוב, הכספים נכנסו בזריזות לחשבונם הפרטי.
חברת יוטרייד הוקמה על-ידי אביב טלמור בשנת 2007, ולפי אתר האינטרנט שלה, החברה "מתפקדת כזירת מסחר בשוק ההון הבינלאומי ומציעה פתרונות למסחר בשוק ההון המשלבים כלי מסחר ואנליזה מתקדמים, טכנולוגיה ואסטרטגיה באופן ייחודי ובלעדי, גם בשיטה אוטומטית ייחודית שכובשת את שוק ההון העולמי ופועלת עבורך באופן חכם בעזרת כלים טכנולוגיים אלה". השיטה שיוטרייד מציעה ללקוחותיה, היא למעשה מסחר אלקטרוני בשוק ההון, המבוסס על תוכנת מחשב ששולחת פקודות מסחר שנוצרות באמצעות אלגוריתם ממוחשב, וללא התערבות אנושית. בחברה טוענים שהאלגוריתם יוזם הוראות קנייה ומכירה בהתבסס על פרמטרים של תזמון, מחיר, סחירות ועוד, המועברות לביצוע, ללא הפעלת שיקול דעת נוסף או התערבות אדם. מסחר זה קרוי בשם "מסחר אלגוריתמי" ("אלגו-טריידינג") שנהפך לנפוץ יותר ויותר בשוק ההון, בשנים האחרונות. "עליכם לחכות בתור" ח' ובני-הזוג י' ו-נ' (השמות המלאים שמורים במערכת), שלושתם לקוחות של יוטרייד שהעבירו אליה כספים לצורכי השקעה, פנו למערכת "גלובס" בטענה כי החברה לא עמדה בהתחייבויותיה כלפיהם. ראשית, הם טוענים כי ביצוע העסקאות באמצעות אלגו-טריידינג גרם להם הפסדים כספיים "לא ברורים", שלא אמורים להתרחש בעת שימוש במסחר הממוחשב. שנית, הם טוענים כי גם כשרצו לסיים את ההתקשרות עם החברה ולקבל את יתרת השקעתם בחזרה, הם נתקלו בסירוב ובאי-בהירות בנוגע לעתיד כספיהם. ח', בחור צעיר, מספר כי פתח את החשבון למסחר במט"ח בחברה במארס השנה, במטרה לצבור רווחים באמצעות אלגו-טריידינג. לדבריו, התברר לו כי למרות הפעולות המתוחכמות של התוכנה, הוא צבר הפסדים. "ביקשתי למשוך את כספי לאחר שנוכחתי לדעת כי ישנם הפסדים רבים בעסקאות", מספר ח', "אך משביקשתי לסגור את החשבון, ולמשוך את הכסף שהשקעתי, אמרה לי נציגת החברה כי 'יש כרגע בעיית רגולציה מול החברה השלישית אליה מועבר הכסף', וכי עד ששם הבעיה לא תיפתר, לא אראה את הכסף'. למרות שציינתי בפניה כי חלפו כבר שבעה ימים מיום פנייתי אליה, היא ענתה 'חבל שאתה לא קורא בין השורות, אנחנו מוגנים משפטית מכל הכיוונים, אל תדאג'. הייתי בהלם". לדברי ח', "ניסיתי לפנות לחברה ולשאול מדוע הכספים לא חוזרים אליי בהתאם לחוזה שחתמתי איתם. בכל פעם שפניתי, אמרו לי - 'יועבר אליך בהמשך'. אני תכננתי להשתמש בכספים שאקבל, לצורך ביצוע השקעה אחרת בנדל"ן, שהייתה מוגבלת בזמן. ומשום שהכספים לא הושבו לי בזמן, נאלצתי לקחת הלוואות מהבנק בתנאים קשים מאוד בכדי לממש בזמן את השקעתי". ח' מספר כי משלא קיבל מהחברה תשובות מספקות, החליט להגיע למשרדיה. "הגעתי לחברה ב-8:30 בבוקר והמשרדים היו נטושים. לאחר זמן מה, שוחחתי עם נציגת החברה שאמרה לי כי בזמן הקרוב בשל 'בעיה' אצלם לא אראה את הכסף ושישתלם לי יותר שאחזיר את הכסף ל'פעילות'. הדגשתי והסברתי כי איני מעוניין, גם משום, שבין היתר, לקחתי הלוואה ואני חייב את הכסף. אז הנציגה אמרה לי בחצי חיוך 'חבל, אתה הולך להפסיד כסף רב משערי המרה'. יצאתי ממשרדי החברה בבושת פנים". גם בני-הזוג י' ו-נ' פנו ליוטרייד, במטרה לקבל את יתרת השקעתם חזרה. במכתב ששלחו לחברה ליוטרייד, באמצעות עו"ד צוק, נטען כי: "בשיחות טלפוניות שניהלו י' ו-נ' עם נציגיכם, נמסר להם כי עליהם 'לחכות בתור' שכן ישנם לקוחות נוספים שבקשותיהם למשוך את כספם התקבלו אצל החברה ושעדיין לא קיבלו את כספם". שיחה מהמנכ"ל ח', בדומה ללקוחות אחרים, החליט לפנות בשלב זה לייעוץ משפטי. "לאחר ששלחתי מכתב לחברה, המתנתי יומיים וקיבלתי תשובה מהם, כי הכסף יועבר אלי בעוד 'מספר ימים'. את זה לא הבנתי - מהו טווח הזמן 'מספר ימים'? - האם מדובר בשבוע? חודש? שלושה ימים? כמובן שהכסף לא הועבר כלל, גם לא לאחר שבועיים", אומר ח'. בעקבות זאת, ח' החליט להגיש תלונה במשטרה נגד החברה. משלא קיבלו את כספם חזרה, פנו ח' ובני-הזוג י' ו-נ' למערכת "גלובס", ולאחר פניית העיתון ליוטרייד, הושבה אליהם יתרת כספיהם. ח' קיבל 20 אלף דולר, ואילו בני הזוג קיבלו 40 אלף דולר, כחודשיים לאחר שביקשו יתרת השקעתם חזרה. "מספר ימים לאחר פניית 'גלובס', קיבלתי שיחת טלפון, ולא פחות ממנכ"ל החברה, אביב טלמור - היה על הקו", מספר ח'. "לא הבנתי איך ממצב שבו החברה לא עונה, דורשת ממני לתאם פגישות 'ולא להגיע לחינם' למשרדיה - הגעתי לדבר עם המנכ"ל. לאחר בירור קצר הבנתי כי השיחה התרחשה בעקבות פניית 'גלובס' לחברה". לדברי ח', "המנכ"ל טלמור החל מיד להתגונן, ואמר שעליי לומר תודה כי היה נציג של החברה שהתכתב איתי מעת לעת, כדי שאדע מה קורה בחשבוני. כמו-כן, אמר טלמור שאני לא בסדר שיש לי בכלל טענות". מחברת יוטרייד פרימיום נמסר בתגובה: "הלקוחות חתומים בהסכם על כך שעיכוב במשיכת הכספים יכול להיגרם מצד ג'. כספם של הלקוחות עוכב במשך חודש עסקים בגלל נסיבות שלא תלויות ביוטרייד. הכסף הועבר ושולם. ליוטרייד מאות לקוחות מרוצים אחרים". |
יום רביעי, 8 באפריל 2015
מחירי החיטה לפני עלייה תלולה
להלן קישור לכתבה מתוך אתר גלובס מ 30/3/2015
מצ"ב קבצים שהוספתי
מצ"ב קבצים שהוספתי
מחירי החיטה לפני עלייה תלולה
היצע החיטה מצוי בשפל של 50 שנה, ואם תנאי מזג האוויר יישארו רגילים - המחירים צפויים להכפיל עצמם - ואף יותר מכך
סיימון קונסטבל
30/3/15
תכוננו למחירי חיטה נוסקים לשמיים. בתלות במזג האוויר, הם עלולים להכפיל את עצמם מהרמה הנוכחית."היצע החיטה, יחסית לביקוש העולמי ולסחר העולמי, נמצא ברמת שפל של 50 שנה", כתב באחרונה שון הקט, מחבר עלון המשקיעים Hackett Money Flow Report. הוא מתמקד ביחס שבין מלאי החיטה בסוף השנה לכמות החיטה שנסחרת בשוק העולמי.
כעת, היחס הזה הוא 1.2, מה שאומר שיש רק עודף מועט של מלאי יחסית להיצע שזמין למסחר. הפעם האחרונה, שבה נרשם יחס כה נמוך, הייתה בשנת 2008, שבה הוכפל ויותר מחיר החיטה ל-9.3 דולר לבושל (28 שקים) בסוף ינואר מ-4.68 דולר בינואר 2007. בנוסף, הקט חושב, שהיחס בין המלאי למסחר בחיטה יהיה עוד יותר נמוך, והחיטה שנסחרת כעת ב-5.19 דולר לבושל עשויה לזנק ל-12 דולר לבושל, אם תנאי מזג האוויר יישארו רגילים. "שווקים מתהדקים, כשאנשים לא יכולים להשיג את מה שהם רוצים", הוא אומר. במהות הדברים, סך החיטה הזמינה בעולם יכול בקרוב להשתוות לכמות שנסחרת כעת בשוקי היצוא-יבוא, וזהו מצב שמפעיל לחץ עלייה על המחירים.
יש סיבות להאמין שהשוק העולמי מתהדק. קודם כל, מגדלות החיטה הגדולות רוסיה ואוקראינה סובלות מתנאי גידול גרועים. אזורים לאורך הגבול הצפוני והמזרח של אוקראינה ודרום רוסיה, בתוספת כמה אזורים סמוכים לים השחור, נפגעו מאוד מכפור, לפי גיליון חודש מארס של ביולטין MARS של הנציבות האירופית. כאשר נבט החיטה אינו מוגן מהכפור על ידי שכבת שלג, הוא מת.
גם שוק המט"ח תורם את חלקו
גם התנודות בשוקי המט"ח מפירות את השגרה בשוקי החיטה. העלייה החזקה של הדולר האמריקאי הפכה את היצוא מארה"ב ליקר יותר בשוק העולמי. לפי סקירה של קומרצבנק, החיטה האמריקאית תידחק עוד יותר מהשוק, מפני שהמחיר שלה עוד פחות תחרותי כעת. ארה"ב היא היצואנית השנייה בגודלה של חיטה (24.5 מיליון טון ב-2014, לפי משרד החקלאות האמריקאי), אחרי האיחוד האירופי (31 מיליון טון).
במקביל, הרובל סובל קשות מהאפקט של העיצומים נגד רוסיה. הקט אומר, שבמצב כזה יצואני החיטה ברוסיה עשויים להחליט להחזיק בחיטה, שאותה ייצאו עד כה, לטובת השוק המקומי שלהם, וכדי לא להחליט עוד יותר את הרובל. באוקראינה הסיפור דומה עם המטבע שלה, גריבנה. לפי משרד החקלאות האמריקאי, רוסיה הייתה בשנה שעברה היצואנית הרביעית בעולם של חיטה (20 מיליון טון) ואוקראינה הייתה השישית (11 מיליון טון).
הקט חושש שבעיות האספקה המוגבלת יובילו לאגירת חיטה. "כשהמשלוחים כה הדוקים, לא צריך הרבה כדי להצית פחד במדינות שחוששות שיהיה להן מחסור בחיטה", הוא כותב.
המגבלות על היצוא מארה"ב, רוסיה ואוקראינה הן רק חלק מהסיפור. תנאי מזג האוויר באיחוד האירופי היו טובים, ויבולי החורף של החיטה הם "בדרך כלל המצב טוב ומפותחים היטב", לפי ביולטין MARS. ייתכן שהחיטה העודפת תמצא את דרכה לשוק העולמי ותקל את מאזן ההיצע ההדוק.
חוזי החיטה בלשכת המסחר בשיקגו עלו ב-5.5% מהשפל ב-5 במארס, של 4.8125 דולר לבושל, וננעלו ביום שישי ב-5.0775 דולר לבושל (ראו גרף).
כעת, היחס הזה הוא 1.2, מה שאומר שיש רק עודף מועט של מלאי יחסית להיצע שזמין למסחר. הפעם האחרונה, שבה נרשם יחס כה נמוך, הייתה בשנת 2008, שבה הוכפל ויותר מחיר החיטה ל-9.3 דולר לבושל (28 שקים) בסוף ינואר מ-4.68 דולר בינואר 2007. בנוסף, הקט חושב, שהיחס בין המלאי למסחר בחיטה יהיה עוד יותר נמוך, והחיטה שנסחרת כעת ב-5.19 דולר לבושל עשויה לזנק ל-12 דולר לבושל, אם תנאי מזג האוויר יישארו רגילים. "שווקים מתהדקים, כשאנשים לא יכולים להשיג את מה שהם רוצים", הוא אומר. במהות הדברים, סך החיטה הזמינה בעולם יכול בקרוב להשתוות לכמות שנסחרת כעת בשוקי היצוא-יבוא, וזהו מצב שמפעיל לחץ עלייה על המחירים.
יש סיבות להאמין שהשוק העולמי מתהדק. קודם כל, מגדלות החיטה הגדולות רוסיה ואוקראינה סובלות מתנאי גידול גרועים. אזורים לאורך הגבול הצפוני והמזרח של אוקראינה ודרום רוסיה, בתוספת כמה אזורים סמוכים לים השחור, נפגעו מאוד מכפור, לפי גיליון חודש מארס של ביולטין MARS של הנציבות האירופית. כאשר נבט החיטה אינו מוגן מהכפור על ידי שכבת שלג, הוא מת.
גם שוק המט"ח תורם את חלקו
גם התנודות בשוקי המט"ח מפירות את השגרה בשוקי החיטה. העלייה החזקה של הדולר האמריקאי הפכה את היצוא מארה"ב ליקר יותר בשוק העולמי. לפי סקירה של קומרצבנק, החיטה האמריקאית תידחק עוד יותר מהשוק, מפני שהמחיר שלה עוד פחות תחרותי כעת. ארה"ב היא היצואנית השנייה בגודלה של חיטה (24.5 מיליון טון ב-2014, לפי משרד החקלאות האמריקאי), אחרי האיחוד האירופי (31 מיליון טון).
במקביל, הרובל סובל קשות מהאפקט של העיצומים נגד רוסיה. הקט אומר, שבמצב כזה יצואני החיטה ברוסיה עשויים להחליט להחזיק בחיטה, שאותה ייצאו עד כה, לטובת השוק המקומי שלהם, וכדי לא להחליט עוד יותר את הרובל. באוקראינה הסיפור דומה עם המטבע שלה, גריבנה. לפי משרד החקלאות האמריקאי, רוסיה הייתה בשנה שעברה היצואנית הרביעית בעולם של חיטה (20 מיליון טון) ואוקראינה הייתה השישית (11 מיליון טון).
הקט חושש שבעיות האספקה המוגבלת יובילו לאגירת חיטה. "כשהמשלוחים כה הדוקים, לא צריך הרבה כדי להצית פחד במדינות שחוששות שיהיה להן מחסור בחיטה", הוא כותב.
המגבלות על היצוא מארה"ב, רוסיה ואוקראינה הן רק חלק מהסיפור. תנאי מזג האוויר באיחוד האירופי היו טובים, ויבולי החורף של החיטה הם "בדרך כלל המצב טוב ומפותחים היטב", לפי ביולטין MARS. ייתכן שהחיטה העודפת תמצא את דרכה לשוק העולמי ותקל את מאזן ההיצע ההדוק.
חוזי החיטה בלשכת המסחר בשיקגו עלו ב-5.5% מהשפל ב-5 במארס, של 4.8125 דולר לבושל, וננעלו ביום שישי ב-5.0775 דולר לבושל (ראו גרף).
להלן 2 גרפים ארוכי טווח של מחירי החיטה (שלי)
הירשם ל-
רשומות (Atom)