חם בשוק: מסלול השקעה לא אטרקטיבי בדמי ניהול גבוהים

חם בשוק: מסלול השקעה לא אטרקטיבי בדמי ניהול גבוהים

מאות מיליוני שקלים זורמים מדי חודש לפוליסות חיסכון בחברות
הביטוח שהפכו לחלופה לקרנות נאמנות. ואולם מידת השקיפות שלהן
נמוכה והחוסך מוצא את עצמו משלם יותר על אותם מסלולים סולידיים.
גם למשרד האוצר עדיין אין את כל המידע
רחלי בינדמן
10:30 ,09.12.14
10 תגובות
ציבור המשקיעים נוהר לאחרונה לפוליסות החיסכון, שהפכו למתחרות של ממש לקרנות
נאמנות. היתרון הבולט של פוליסות החיסכון, לעומת מכשיר ההשקעה הותיק, הוא
שאפשר לעשות להם הוראת קבע. אולם על אף הפופולריות של המכשיר החדש,
שמנוהל על ידי חברות ביטוח, כלל לא בטוח שהוא מצדיק את המחיר וכי החוסכים
מקבלים את מלוא המידע עליהם. בניגוד לקרנות נאמנות, לא קיימים נתונים פומביים של
פוליסות החיסכון.
מהנתונים המעטים ש"כלכליסט" הצליח לקבץ, עולה כי מדובר בתעשייה שצומחת בהיקף
מהיר בשנים האחרונות עם גיוסים של מאות מיליוני שקלים בחודש, על חשבון תעשיית
הקרנות. העמימות משרתת בעיקר את החברות, ומאפשרת להן לשלוח את הציבור
לאפיקים שלא בהכרח אטרקטיבים, בדמי ניהול גבוהים.
דמי ניהול כמעט כפולים לעומת קרנות הנאמנות
בדמי ניהול סבירים ובבחירת אפיק השקעה מתאים, פוליסות החיסכון יכולות להיות
מתחרה ראוי לקרנות הנאמנות. אלא שבדיקת "כלכליסט" מעלה כי חוסר השקיפות וחוסר
התחרות של המוצר גורמים לכך שהלקוחות הנכנסים אליו משלמים דמי ניהול גבוהים
דרמטית מבקרנות הנאמנות, כאשר אין שום נתונים לגבי היקפי הפדיונות וניוד הכספים
במוצר, כך שלא ברור בכלל אם הלקוח בודק חלופות ועובר בהתאם לביצועים ולדמי
ניהול.
אגף שוק ההון במשרד האוצר שאמון על פיקוח על פוליסות החיסכון נשאל מדוע לא
מקודמת השקיפות במוצר, והשיב לקונית: "ביצועי מסלולי ההשקעות בשהם מנוהלים
הכספים מפורסמים באתר ביטוחנט. באפשרותו של כל חוסך להיכנס לאתר ולבדוק את
ביצועי המסלולים שבהם מנוהלים הכספים שלו". אלא שמבדיקת "כלכליסט" עולה כי
התשובה הזו רחוקה מלהיות מדויקת. אמנם חלק מהחברות מציגות באתר האוצר
ביטוחנט את ביצועי המסלולים, אך הראל ומגדל, החברות הגדולות הפעילות בתחום, לא
מציגות את ביצועי המסלולים באופן נפרד ממסלולי פוליסות ביטוחי המנהלים, וכלל
והפניקס מציגות רק חלק מהמסלולים.
עם זאת, בדיקת החברות שכן הציגו את ביצועי המסלולים, גם אם רק באופן חלקי (כלל,
הכשרה ביטוח והפניקס־אקסלנס), מציגה תמונת מצב מדאיגה. המסלולים שאליהם נכנס
רוב הכסף הם המסלולים הסולידיים, מסלולים המתמקדים בהשקעה באג"ח, שבהם
האטרקטיביות של פוליסות החיסכון פוחתת למול חלופה זולה יותר, בדרך כלל דרך
קרנות הנאמנות. כך, למשל, המסלול הפופולרי בפוליסות החיסכון של כלל ביטוח, בניהולו
של איזי כהן, הוא מסלול "תיק מנוהל אג"ח 2", שם החשיפה למניות עומדת על %17
בלבד והיתרה מושקעת בעיקר באג"ח ממשלתיות (%42) ואג"ח קונצרניות (%28).
מבין המסלולים שכלל חושפת באתר, מדובר במסלול שמנהל את סכום הכסף הגבוה
ביותר (620 מיליון שקל). ממוצע דמי הניהול של המסלול עומד על %1.46. לשם השוואה
חמישי
דצמבר18.12.2014 www.calcalist.co.il/Ext/Comp/ArticleLayout/CdaArticlePrintPreview/1,2506,L­3646978,00.html
http://www.calcalist.co.il/Ext/Comp/ArticleLayout/CdaArticlePrintPreview/1,2506,L­3646978,00.html 2/3
קרן נאמנות 80%) 80/20 באג"ח ו־%20 במניות) הגדולה בקטגוריה של ילין לפידות,
והמקבילה לפוליסת החיסכון של כלל, גובה דמי ניהול של %35% ­ 0.95 פחות.
המסלול השני המועדף בפוליסות החיסכון של כלל הוא מסלול "תיק מנוהל אג"ח 1",
שהוא סולידי יותר, משקיע בעיקר באג"ח מדינה וללא חשיפה מנייתית. במסלול זה
מנוהלים היום 455 מיליון שקל עם דמי ניהול ממוצעים של %1.48. ממוצע דמי הניהול
בקטגוריית אג"ח מדינה בקרנות נאמנות קטן כמעט בחצי – %0.78.
רוב הכסף מנותב למסלולים סולידיים עם תשואה נמוכה
גם פוליסות החיסכון שמשווק בית ההשקעות אקסלנס, בשיתוף פעולה עם בעלת
השליטה הפניקס, בניהולו של אייל לפידות, מנותבות בעיקר למסלולי האג"ח. כך, למשל,
המסלול הפופולרי ביותר הוא מסלול אג"ח 2 עם %46 אג"ח ממשלתיות, %36 אג"ח
קונצרניות וכ־%14 במניות. דמי הניהול הממוצעים במסלול הם %1.38, שוב גבוהים
דרמטית מממוצע דמי הניהול בקטגוריית אג"ח כללי.
פוליסות החיסכון של הכשרה ביטוח, בניהולה של אתי אלישקוב, דווקא בולטות לטובה
כאשר עיקר הכסף, 406 מיליון שקל, מנותב למסלול הכללי (המסלול בשיתוף פעולה עם
אלטשולר שחם). במסלול זה חשיפה של כמעט %40 למניות ודמי הניהול הממוצעים הם
%1.08, דמי ניהול נמוכים בהשוואה לאלטרנטיבה בקרנות נאמנות. עם זאת, המסלול
השני בגודלו הוא מסלול אג"ח ממשלתיות (אף הוא בשיתוף פעולה עם אלטשולר שחם)
עם היקף נכסים מנוהל של 332 מיליון שקל.
במסלול זה %70 מהכספים מושקעים באג"ח ממשלתיות שמעניקות היום תשואה מאוד
נמוכה, ואילו דמי הניהול הממוצעים הם %0.97, גבוהים יחסית לאלטרנטיבות שניתן
למצוא בקרנות מקבילות. גם בשיתוף פעולה של הכשרה עם פסגות בפוליסות החיסכון,
רוב הכסף, 115 מיליון שקל, מנותב למסלול הסולידי עם אג"ח ממשלתיות ועם דמי ניהול
ממוצעים גבוהים יותר של %1.2. אם בודקים את תמהיל ההשקעות בקרנות הנאמנות,
ניתן לראות כי הציבור מעדיף השקעות סולידיות יחסית ­ %90 מכספי הקרנות מושקעים
בקרנות אג"ח ורק %10 מושקעים בקרנות מנייתיות. כ־%30 מכספי קרנות הנאמנות
מושקעים בקרנות סופר־סולידיות כמו קרנות כספיות ושקליות המהוות חלופה לפיקדון
הבנקאי. באופן טבעי, מדובר באותם לקוחות המנותבים למוצר המתחרה ­ פוליסות
החיסכון, וגם במוצר זה הם יעדיפו בדרך כלל חשיפה מנייתית נמוכה. אלא שכאן הם
יקבלו אותה בדמי ניהול גבוהים בהרבה.
חוסר השקיפות הופך את הלקוח לשבוי
בתעשיית קרנות הנאמנות התפתחה תחרות חריפה, שנובעת משקיפות גבוהה
החושפת בכל רגע נתון את התשואות שלהן, את היקף הנכסים שלהן ואת רמת הסיכון
שלהן, בין היתר בזכות מערכות ייעוץ שפיתחה המערכת הבנקאית, המשווקת הכמעט
בלעדית שלהן. לעומת זאת, פוליסות החיסכון סובלות מחוסר שקיפות: אין שום מערכת
דירוג אובייקטיבית המשווה בין הביצועים שלהן, והן לא מחויבות להציג את הגיוסים
והפדיונות שלהן. לפיכך התחרות בהן נמוכה. בנוסף, להבדיל מקרן נאמנות, חברת
הביטוח יודעת מי הלקוח שלה (ולכן יכולה להציע לו גם מוצרים אחרים), ויכולה לסכם איתו
על דמי ניהול באמצעות משא ומתן (בקרן נאמנות דמי הניהול זהים לכל מצטרף).
לחברות הביטוח נוח לשמור על עמימות הנתונים. כל זמן שהלקוח לא משווה את
התשואות ולא משווה דמי ניהול, הוא לקוח שבוי. אין לו באמת יכולת מושכלת לקבל את
ההחלטה לעבור לגוף מתחרה או להתמקח על דמי הניהול. בעוד מערך הייעוץ בבנקים
עוקב באופן רציף אחר ביצועי הקרנות ומוציא המלצות מכירה ללקוחות כאשר הקרנות
מאכזבות בביצועים, לסוכני הביטוח, שמשווקים את פוליסות החיסכון, אין שום אינטרס
לעשות זאת, בין היתר בגלל שאם הלקוח עוזב את המוצר אחרי פרק זמן קצר, הם
עלולים להידרש להחזיר את בונוס המכירה שקיבלו. בנוסף, חלק מהסוכנים עובדים רק
עם חברת ביטוח אחת או שתיים, כך שאין להם שום תמריץ להעביר לקוחות למוצר
מתחרה.
מהפניקס נמסר כי "ישנן קרנות סולידיות שגובות דמי ניהול נמוכים מדמי הניהול הנגבים
בפוליסות החיסכון של אקסלנס והפניקס, אך אם משקללים את דמי המשמרת ואת דמי
הנאמן, העלות בקרנות גבוהה יותר".18.12.2014 www.calcalist.co.il/Ext/Comp/ArticleLayout/CdaArticlePrintPreview/1,2506,L­3646978,00.html
http://www.calcalist.co.il/Ext/Comp/ArticleLayout/CdaArticlePrintPreview/1,2506,L­3646978,00.html 3/3

הגופים הגדולים מסתערים: 5 אג"חים שנפלו השבוע יותר מדי

להלן קישור לכתבה המקורית

הגופים הגדולים מסתערים: 5 אג"חים שנפלו השבוע יותר מדי ­ צפו ברשימה ­ 18.12.2014 Bizportal

http://www.bizportal.co.il/article/print/399219 1/2
ניתוח תראו מי קונה...
הגופים הגדולים מסתערים: 5 אג"חים שנפלו השבוע יותר מדי ­ צפו
ברשימה
מדדי הקונצרני מזנקים כעת עד %1.4. הציבור עדיין מוכר באופן מאסיבי אבל יש
מי שמנצל את הפאניקה ואוסף סחורה
15:22 17/12/2014 | קורנפלד תומר
הציבור מול המשקיעים המתוחכמים. פדיונות כבדים בקרנות הנאמנות אתמול הביאו את השוק הקונצרני
לרשום את הירידה היומית החדה ביותר מאז 2011. הפדיונות הכבדים אמנם נמשכים גם היום, אבל מדדי
האג"ח דווקא מזנקים, בגלל שיש מי שקונה מכל הבא ליד ­ הסוחרים המתוחכמים ובעיקר גופי הפנסיה
והגמל (שניגוד לקרנות הנאמנות, לא סובלים מפאניקה מצד הציבור). במילים אחרות, הציבור נכנס
לפאניקה ומוכר (כנראה באופן מוגזם), ומנגד, המשקיעים הגדולים סבורים שהירידה מוגזמת ולכן הם
קונים.
רוצה להישאר מעודכן? הירשם לניוזלטרים של ביזפורטל.
צלל אתמול %1.5 והיום מתקן מעלה בעליות שלמעל %1. אתר Bizportal בעזרת מומחים בשוק ההון
הרכיב רשימה של אג"חים שייתכן שחטפו יותר מידי, וכעת הם מעניינים לקניה. באופן כללי נציין כי נראה
שעיקר הקניות היום הן דרך מדדי התל בונדים, אולי בשל סחירותם הרבה, ולא אג"חים ספציפים. אבל
למי שמעדיף בפינצטה, הנה רשימה:
1. דה לסר אג"ח ד'
בשבועות האחרונים הייתה הסתערות ענקית של החברות האמריקניות על הבורסה. הנפקות של ספנסר,
לייטסטון ואול­יר הניבו למשקיעים הפסדים משמעותיים. חברת דה­לסר גם היא חברת נדל"ן זרה אך לה
יש היסטוריה חיובית מול המשקיעים ועד כה שילמה את כל חובותיה וללא תקלות או הסדרי חוב.
איגרת החוב של החברה מסדרה ד' חטפו חזק יחד עם כל האפיק הקונצרני וכיום נסחרות בתשואה
לפידיון של %6.5 בתוספת הצמדה למדד המחירים לצרכן. גורמים בשוק ציינו שהמרווח שבו נסחרות
איגרות החוב מעל האפיק הממשלתי (כ­%6.3) הוא קיצוני עבור חברה אשר כמעט ואינה ממונפת.
2. אפריל נדל"ן אג"ח א'
איגרות החוב הונפקו במסגרת הסדר החוב של יצחק תשובה בדלק נדל"ן. כחלק מן ההסדר העניק יצחקהגופים הגדולים מסתערים: 5 אג"חים שנפלו השבוע יותר מדי ­ צפו ברשימה ­ 18.12.2014 Bizportal
http://www.bizportal.co.il/article/print/399219 2/2
תשובה למשקיעים ביטחונות חזקים וגם ערבות אישית ­ שזה דבר חזק לכשעצמו. לכן ­ המשקיעים בשוק
ההון מעריכים כי האג"ח אמנם צלל %2 תוך כשבוע ­ אבל הסיכון שבהחזקה אינו גבוה. האג"ח נושא
מח"מ של 2.8 שנים ומספק למשקיעים תשואה שקלית ברוטו של %5.1.
3. כלכלית ירושלים ­ איגרות חוב קצרות
המשבר בשווקים ברוסיה פגע קשות באיגרות החוב הארוכות של כלכלית ירושלים. עם זאת, בינתיים,
בחברה ממשיכים לרכוש בשוק את איגרות החוב הקצרות ­ ו. מדובר באיגרות חוב במח"מ של 0.45 ו­0.7
בהתאמה.
גם אם המשבר ברוסיה יחריף, גורמים בשוק ההון מעריכים כי כלכלית לא תתקשה לשלם את החוב של
איגרות חוב אלו. תשואות האג"ח המגולמות במחיר הנוכחי בשוק עומדות על %7.9 ו­%7.2 בהתאמה
בתוספת הצמדה למדד המחירים לצרכן. איגרות חוב אלו חטפו הרבה פחות מהשאר ולכן כנראה שמדובר
בהזדמנות ­ בייחוד עם אליעזר פישמן קונה. אגב, מאותו הנימוק ניתן לשקול לרכוש את שנסחרת במח"מ
של 0.5 ומספקת תשואה שקלית של %5.95.
4. אלמוגים ­ אגח ב'
שוק הנדל"ן למגורים הצליח להפיל לא מעט איגרות חוב של חברות יציבות וטובות לטריטוריה של אג"ח
זבל ­ בשל המינוף הגבוה. חברה קטנה אך פחות מוכרת למשקיעים היא אלמוגים, שלה איגרות חוב
שנסחרות בתשואה של %8.5 בתוספת הצמדה למדד על מ"מ קצר של 2.2 שנים.
כנגד האג"ח ישנם שעבודים על עודפי פרוייקטי נדל"ן של החברה בעפולה ובאילת . כמו כן, ישנם
שעבודים נוספים של מספר נכסים קטנים. אחד הפרוייקטים שאמור לשרת את החוב למחזיקי האג"ח הוא
פרוייקט מגורים בנשר שעתיד לכלול 250 יחידות דיור. במסגרת שלב טרום מכירה מכרה החברה 100
הרשמות בהיקף של 96 מיליון שקל ­ דבר המעיד על ביקוש רב. השלמת המכירות והפרוייקט ­ ייאפשרו
לחברה להחזיר את הכסף לנושים בהסתברות גבוהה.
5. אלבר אג"ח י'
המכה שחטף שוק האג"ח פגעה גם באיגרות חוב של חברות יציבות, רווחיות ותזרימיות. אחת מהן היא
אלבר, שלה סדרות אג"ח רבות. אחת מהסדרות היא שנושאת מח"מ של 0.65 שנים ונסחרת בתשואה
ברוטו של %3.88 (בתוספת הצמדה למדד המחירים לצרכן). למחזיקי האג"ח יש גם שעבודים על ציי רכב
של החברה כך שהסיכון שהאג"ח לא ישולם הוא נמוך. קרן האג"ח נפרעת בשישה תשלומים רבעוניים עד
מרץ 2016 ­ כך שהמשקיעים נפגשים עם החוב לחברה בצורה רציפה.
*אין בסקירה זו משום המלצה לקנות או למכור את השוק או אג"חים ספציפיות. העושה זאת פועל על סמך
שיקול דעתו בלבד.

דירקטוריון חב' החשמל: איבדנו תקווה לשפר את מצב החברה

להלן קישור לכתבה המקורית

	סגור חלון
דירקטוריון חב' החשמל: איבדנו תקווה לשפר את מצב החברה במהלך הדרגתי שארך כמה חודשים עדכן הדירקטוריון כלפי מטה יעדים פיננסיים מרכזים, ובראשם יחס המינוף ויחס חוב ל- EBIDTA ■ כמו כן בוטלה התוכנית השאפתנית לצמצום החוב ב-9 מיליארד שקל הדי כהן    13/10/14 בחודשים האחרונים עדכן דירקטוריון חברת החשמל כלפי מטה יעדים פיננסיים מרכזיים המסמנים את חוסר היציבות הפיננסית בחברה. כך עולה מבדיקת "גלובס". היעדים, ובראשם יחס המינוף ויחס חוב ל-EBIDTA, הונמכו משמעותית במהלך הדרגתי שארך כמה חודשים, ומבלי שניתן למהלך ביטוי ציבורי ותקשורתי, מלבד ביאור בדוחות הדירקטוריון המצורפים לדוחות הכספיים. "מתיחת הפנים" ביעדים הפיננסיים החלה להתרחש עוד לפני שהרפורמה בחברה עלתה על שרטון, לפני שהמנכ"ל אלי גליקמן הודיע על התפטרותו ולפני שיו"ר הדירקטוריון האלוף במיל' יפתח רון-טל הזהיר את ראש הממשלה במכתב ישיר כי החברה תגיע למצב קריטי אם לא יינקטו מהלכים מיידיים לחיזוק יציבותה הפיננסית. אחד משני היעדים המרכזיים ששונו הוא המינוף הפיננסי, יחס המבטא את רמת הסיכון שבו פועלת החברה. מבדיקת דוחות הדירקטוריון עולה כי לפני תשעה חודשים עמד יעד המינוף הפיננסי בדירקטוריון על 60%, כלומר שאיפת הדירקטוריון שסך החובות יגיעו ל-60% מסך המאזן - יעד שאפתני למדי לאור ההפסדים העצומים של החברה בשנים האחרונות. בפועל, כידוע, החוב הכללי של החברה עובר את קו ה-80%, ולמרבה ההפתעה בדוחות הדירקטוריון לרבעון השני שהתפרסמו בסוף אוגוסט, החליט הדירקטוריון לעדכן את יעד המינוף של החברה לרמה של 81%. לפער הגדול בין היעדים יש משמעות כספית אדירה במונופול החשמל הישראלי שנושא מאזן של כמעט 100 מיליארד שקל. משמעותו היא למעשה שהדירקטוריון "מוותר" על סכום עתק של יותר מ-20 מיליארד שקל - זהו הסכום שחברת החשמל נדרשת להגדיל בו את הונה העצמי ובמקביל להפחית את מצבת חובותיה על מנת שתוכל לעמוד ביעד שאפתני של 60%. במקביל לנסיגה ביעד המינוף הפיננסי חל תהליך דומה ביעד חשוב נוסף, יחס החוב ל-EBIDTA, כלומר הרווח התפעולי לפני הוצאות המימון, מסים, פחת והפחתות (מכונה רווח תזרימי). יחס פיננסי זה נועד נותן אינדיקציה למספר השנים שלהן תידרש החברה כדי לפרוע את חובותיה במלואם. יחס החוב ל-EBIDTA מאפשר לבנקים לבחון את כדאיות מתן ההלוואה לחברה. היעד של דירקטוריון חברת החשמל בתחילת 2014 היה להגיע ליחס של 1 ל-4. לעומת זאת, בדוחות הרבעון השני שפורסמו כאמור באוגוסט כבר עמד היחס העתידי על 1 ל-6.5 (ללא נטרול נכסי פיקוח). בפועל היחס הינו 1 ל-8. גם במקרה זה מדובר ביחס שאפתני מאוד לאור מצב החברה. השאלה הגדולה היא מה אירע בחודשים האחרונים שגרם לדירקטוריון החברה לשנות בצורה כה דרמטית את היעדים שהוצבו מראש להנהלה. רוב האירועים שהתרחשו דווקא מעידים על סימן להתייצבות מסוימת במצבה הפיננסי של החברה, לפחות בטווח הבינוני והקצר: סיום משבר הגז המצרי נראה באופק, תעריף החשמל הגבוה מצד אחד ועלויות הדלקים הנמוכות מצד אחר מזרימים לחברה רווחים תפעוליים ניכרים, והחשוב ביותר - סוכנות דירוג האשראי הבינלאומית S&P העלתה ביולי 2014 את דירוג האשראי של חברת החשמל מ-BB פלוס ל-BBB מינוס והחזירה את החוב של החברה מדירוג ספקולטיבי לדירוג השקעה. "בממשלה קיצרו תהליכים" כמו כן, ל"גלובס" נודע כי לאחרונה ביטל דירקטוריון חברת החשמל את תוכניתו השאפתנית לצמצום החוב ב-9 מיליארד שקל (1.5 מיליארד שקל לשנה למשך שש שנים), ואישר כעת תוכנית קטנה וריאלית יותר - במטרה לנסות ולצמצם את החוב הכולל בחצי מיליארד שקל בלבד לשנה. מהלך זה מעיד על כך שבדירקטוריון כנראה החלו להפנים את מצבה בפועל של החברה. יועץ כלכלי בכיר הבקיא היטב במצב חברת החשמל העריך בשיחה עם "גלובס" כי חיתוך היעדים הפיננסיים כלפי מטה באופן כה קיצוני וביטול התוכנית לצמצום החוב נובעים מכך "שהדירקטוריון התעלם בשנים האחרונות ממצב החברה בפועל, ולא ניתח כשורה את התחזיות הפיננסיות ואת הסיכונים הכלכליים והכשלים הקיימים זה עשור בבסיס תעריף החשמל לרבות בשימוש בסבסוד החשמל לצרכנים". בנוסף ציין היועץ כי "עולה חשש שהדירקטוריון אישר במודע להנהלה לבצע השקעות עתק במיליארדים בפרויקטים, ללא גיבוי מראש בתעריף החשמל, ובכך סיכן מהותית את יציבות החברה. עוד הוסיף כי "במצב שבו שרי הממשלה לוחצים על דירקטוריון חברה ממשלתית לבצע מיזם שהינו הפסדי, יש חובה בחוק החברות הממשלתיות שהממשלה תפנה מראש לקבלת אישור מיוחד מוועדת הכספים בכנסת. משום מה בממשלה החליטו לקצר תהליכים ולכופף כנראה את חברי הדירקטוריון". מחברת החשמל נמסר: "היעדים הפיננסיים ותוכניות העבודה של החברה מותאמים לאיזונים שבין המשאבים, הדרישות הרגולטוריות, האחריות המוטלת על החברה מתוקף היותה חברה לאומית לספק משק לשעת חירום וזאת בשיטה הנהוגה בישראל שלפיה ההכרה התעריפית בפרויקטים הנדרשים ליציבות המשק, או כאלה הנכפים על החברה, הינה רטרואקטיבית. כל אלה עומדים לנגד עיני ההנהלה והדירקטוריון בשוטף ובבואם לאשר תוכניות עבודה .בתוכנית העבודה ל-2015 מובאים בחשבון השינויים הנגזרים בדחייה בביצוע הרפורמה הנדרשת בחברה ובמשק החשמל. "הטענה שלפיה הדירקטוריון אינו בוחן את ההשלכות הפיננסיות הנגזרות מהחלטות רגולטוריות ופרויקטים לאומיים שמחליטה החברה לבצע נובעת מבורות לנוכח אינספור החלטות משמעותיות שהדירקטוריון מאמץ או מטיל על ההנהלה על בסיס שוטף הכולל צמצום או ביטול פרויקטים, מעורבות מלאה בכל החלטות בעלות השלכות פיננסיות ארוכות טווח עד כדי ביטול, דחייה וצמצום פרויקטים. יעידו על כך גודש המסמכים שהועברו לגורמים הרלוונטיים במדינה המפרטים שינויים בתוכניות עבודה והחלטות דירקטוריון בעלות השלכות על המשק והחברה, כולל המשמעויות הנגזרות מדחיית הרפורמה בעיתוי הנוכחי".

חדלות פירעון של מדינות לאורך ההיסטוריה

אזהרה מהשקעה בקנדה

להלן קובץ WORD שנשלח לקולגות שלי ב 20.7.2014

בנוגע לסימני בועה בקנדה

https://drive.google.com/file/d/0B2OrEDBi0gWzMGsxTmh4N3gxc28/edit?usp=sharing

בנק ישראל מזהיר מפורשות מבועה בקונצרני - "תמחור חסר של הסיכון"

להלן קישור לכתבה המקורית

"בנק ישראל מזהיר מפורשות מבועה בקונצרני - "תמחור חסר של הסיכון
- 18/7/2014 Bizportal
http://www.bizportal.co.il/article/print/389757 1/3

היציבות הפיננסית

בנק ישראל מזהיר מפורשות מבועה בקונצרני - "תמחור חסר של הסיכון"
הבנק החל לפרסם את "דו"ח היציבות הפיננסית" שמצביע על יציבות המערכת, אבל
גם על 2 גורמים שעלולים לטלטל את המשק
15:56 13/07/2014 | ארונוביץ מירון


אם הכרתם עד היום את המושג "מבחני הלחץ" שעורך ה'פד' לבנקים בארה"ב, החל מהיום, תכירו את
ה'גרסא הישראלית' שנקראת "דו"ח היציבות הפיננסית". מדובר בדו"ח תקופתי אותו עורך שסוקר את
יציבותה של המערכת הפיננסית המקומית, כמקובל בבנקים המרכזיים של המדינות המפותחות.
רוצה להישאר מעודכן? הירשם לניוזלטרים של ביזפורטל.
המטרה היא להעריך את הסיכונים המערכתיים הנשקפים למערכת הפיננסית הכוללת את: הבנקים, חברות
הביטוח, הגופים המוסדיים, השווקים הפיננסיים, ומערכות התשלומים והסליקה.
מהדו"ח הראשון שפורסם היום, ומתייחס לאירועים שהתחשו עד לסוף חודש יוני 2014, עולה שהמערכת
הפיננסית המקומית המשיכה להפגין יציבות גם בחודשים האחרונים, בסביבה גלובלית מאתגרת ולנוכח
שיעורי נמוכים בארץ ובחו"ל.
יחד עם זאת הדו"ח מצביע על שני סיכונים עיקריים : הראשון והמוכר מזה זמן ממושך הוא הסיכון הנובע
מהחשיפה הגבוהה של הבנקים לענף הבינוי והנדל" ולמשכנתאות. הסיכון השני וה"חדש יותר", עליו מתריע
בנק ישראל נוגע לתמחור חסר של סיכונים בשוק החברות (הקונצרני).
"סיכון זה עלול לפגוע בתהליך הקצאת המקורות במשק, ובמקרה של תפנית חדה בשווקים - הוא עלול לפגוע
בחוסכים באפיק החיסכון הפנסיוני, בבנקים החשופים לאותן חברות שהנפיקו אג"ח, ובהיצע האשראי בשוק
החוץ בנקאי."
צריך לציין כי מספר גורמים בשוק ההון כבר התריעו בתקופה האחרונה על כך שהתמחור באפיק הקונצרני
אינו משקף את רמת הסיכון הגלומה בו. המנכ"ל המשותף של אלטשולר שחם, גלעד אלטשולר, אמר בסוף
חודש מאי בכנס Bizportal "יש אלמנט בועתי בשוק האג"ח" . בחודש וחצי האחרונים ראינו עדות לגישות
השוק עם ירידה משמעותית בהחלט במדד תל-בונד 60 (עד %2.2), אבל בימים האחרונים חל "תיקון" של
קרוב ל-%1 כלפי מעלה. "בנק ישראל מזהיר מפורשות מבועה בקונצרני - "תמחור חסר של הסיכון - 18/7/2014 Bizportal
http://www.bizportal.co.il/article/print/389757 2/3
בדו"ח נכתב כי "ההתפתחויות שחלו בשוק אג"ח החברות בין ינואר למאי
2014 מעידות כי מתחזקים הסימנים לסטייה של מחיריהן מהערך הכלכלי האובייקטיבי של הטווח הארוך,
בדומה למצב בשווקים אחרים בעולם."
בנק ישראל מציין כי סביבת הריבית הנמוכה דוחפת את המשקיעים לנכסים פיננסיים בעלי תשואות צפויות
גבוהות ובפרט לשוק האג"ח, "ביקושיהם הערים של החוסכים מתועלים לגופים פיננסיים בעלי אסטרטגיית
השקעה של
טווח קצר (קרנות הנאמנות), והם פוגשים היצע מתרחב של אג"ח חברות בעלות סיכון בינוני-גבוה – סיכון זה
משתקף במשקלן הרב של החברות ממגזר הנדל"ן הן בסך היתרה והן בהנפקות החדשות, בירידה באיכות
ההנפקות, וגם בגידול בביטחונות באיכות נמוכה."
"החשיבות הרבה של אג"ח החברות באשראי המשקי, ריכוזיותו הגבוהה, והדמיון הקיים בין הגופים המוסדיים
מבחינת אסטרטגיית החשיפה לשוק הנכסים ולאפיק אג"ח החברות בפרט מתגברים גם הסיכונים
המערכתיים, ואלה מציבים אתגר למדיניות המקרו-יציבותית."
בהמשך, מציינים בבנק ישראל כי הגורם העיקרי שישפיע על שוק האג"ח הוא התפתחויות בשוק הריבית:
"התשואות לפדיון של האג"ח הממשלתיות נמצאות ברמה נמוכה מבחינה היסטורית (כמו בעולם), בפרט
לנוכח צמצום הפער בין האג"ח הממשלתיות של ארה"ב לאג"ח הממשלתיות של ישראל: פער זה הצטמצם
באופן משמעותי מחודש מאי 2013 והגיע במאי 2014 לכ-%0.5 בלבד."
"התחדשותן של הירידות במחירי האג"ח בארה"ב עשויה לגרור תגובת שרשרת בשוק אג"ח החברות
בישראל, תוך עדכון כלפי מטה של המדדים המובילים של אג"ח החברות, בפרט על רקע העובדה שהמרווחים
בין ישראל לחו"ל בשוק אג"ח החברות התכווצו יותר מהמרווחים בשוק האג"ח הממשלתיות." - ואת זה
מסמנים בבנק ישראל כסיכון המרכזי באפיק הקונצרני.
לסיום, בבנק ישראל מעריכים שהסכנה אינה מיידית "לנוכח התוואי הצפוי של המדיניות המוניטרית בשנה
הקרובה אין לראות בסיכון הריבית סיכון מיידי לפעילות בשוק אג"ח החברות; עלייה עתידית בריבית עשויה"בנק ישראל מזהיר מפורשות מבועה בקונצרני - "תמחור חסר של הסיכון - 18/7/2014 Bizportal
http://www.bizportal.co.il/article/print/389757 3/3
לייקר את מקורות ההון ותקשה למחזר את החוב בעתיד, ועליית התשואות שתתלווה לעליית הריבית עשויה
להסב הפסדי הון למשקיעים."

יו"ר רשות ני"ע מזהיר מרמות המחירים הגבוהות בבורסה

להלן קישור למאמר המקורי

יו"ר רשות ני"ע מזהיר מרמות המחירים הגבוהות בבורסה יו"ר רשות ני"ע, פרופ' שמואל האוזר, הביע היום חשש מפני היפוך מגמה בשווקים וירידות שערים, והתריע כי "עליית ריבית תהיה מאוד כואבת לכולנו" ליטל איסטמטי    1/7/14 "סביבת הריבית, המחירים הגבוהים והתשואות הנמוכות מייצגים סיכון גדול למשקיעים, ומעלים חשש שאנחנו בתקופה של האטה כלכלית - וכי שוק דובי ממשמש ובא". כך התריע היום (ג') יו"ר רשות ני"ע, פרופ' שמואל האוזר, בוועידת "פסגת ת"א 100" של פסגות וכלכליסט. "החשש הוא שעליית ריבית, שתבוא במוקדם או במאוחר, תביא להפסדים גבוהים לכלל המשקיעים הפרטיים והמוסדיים, והיא תהיה מאוד כואבת לכולנו", הסביר. בנאומו ביקש האוזר להזהיר את ציבור המשקיעים מפני ההשלכות של המחירים הגבוהים בשווקים. "החיבור של המחירים הגבוהים בשוק המניות ובשוק האג"ח אינו בשורה טובה לשוק, והוא מחייב זהירות בהשקעות שלנו. ירידות שערים עלולות לגרום לחוסכים הפסדים משמעותיים, הסיכון יגדל וחברות תצטרכנה להתמודד עם קשיים שיתעוררו בגיוס הון. אלה ישפיעו לרעה גם על המשק הכלכלי ויוכלו לגרום להאטה כלכלית נוספת". לגישתו, מגמת השוק השורי בתקופה האחרונה נובעת, בין היתר, מכך ש"מספר הסדרי החוב פחת, שערי הבורסה בשיאם, מדד הפחד נמוך מאי-פעם ואמון הציבור במגמת עלייה". את חששו מפני היפוך מגמה בשווקים וירידות שערים הצדיק באמצעות אינדיקציות משוק המניות: "מכפיל הרווח של מדד ת"א 25 משקף סיכון דומה לתקופה של טרום המשברים ב-2008 וב-2000. נראה שבהשוואה לשנתיים האחרונות, הסיכונים בשוק ההון גדולים". אלא שיו"ר הרשות מוטרד, כאמור, לא פחות מהסיכונים בשוק האג"ח, שאותם הגדיר כגדולים, ומגל הנפקות אג"ח שאינן מגובות בביטחונות: "חלק מההנפקות שבוצעו באחרונה היו ללא ביטחונות, בתשואה של כ-5%, שהיא ככל הנראה נמוכה ביחס לסיכון. הנפקות של אג"ח בדירוג נמוך, אם בכלל, עם התניות פיננסיות חלשות ותשואות נמוכות, מעלות את השאלה האם הן מייצגות את הסיכון הראוי. בדומה למניות, היקף הנכסים בידי גופים מוסדיים, שמחפשים השקעות, מגדיל את התיאבון לסיכון בסביבת ריבית נמוכה, ומגביר את החשש שמחירי האג"ח בישראל גבוהים מדי". "אין ארוחות חינם" לבסוף התייחס יו"ר הרשות גם לסיכון הגבוה למשקיעים, הנובע מסביבת הריביות הנמוכה, שמגבירה התיאבון לסיכון של אלו המחפשים תשואה. "מטרידה אותי התופעה של גופים, שמנצלים את התיאבון לסיכון שמייצרת סביבת הריבית הנמוכה, כדי להציע לציבור השקעות עם תשואות קבועות", אמר כשברקע פרשת קרן אור, שהבטיחה למשקיעיה תשואה שנתית דו-ספרתית, אך בפברואר האחרון התברר כי חלק לא מבוטל מכספי הציבור שגייסה ירדו לכאורה לטמיון. האוזר חזר והזהיר את הציבור, כי "אין ארוחות חינם", והצהיר כי הרשות תגביר את האכיפה על גופים כאלה.

זה ייגמר בבכי

להלן כתבה שפורסמה בגלובס, להלן הקישור המקורי

זה ייגמר בבכי הגאות בשוק האג"ח מסנוורת את המשקיעים, אבל המפלה בוא תבוא אלי ציפורי    20/6/14 אם יש משהו שכלכלנים נוטים לפספס זה הדינמיקה בין כלכלה הריאלית לשוקי ההון; את ההשפעה המשמעותית של ההתפתחויות בשוקי המניות, ובמיוחד האג"ח, על הכלכלה הריאלית ועל הנתק שמתפתח לעתים בין ביצועים כלכליים פושרים ונתוני צמיחה מתונים לגאות חסרת התקדים בשוקי המניות ואיגרות החוב. זה לא סוד גדול שאנחנו באחד העידנים הארוכים ביותר של הכסף הזול, שבו תאגידים ואנשים פרטיים משלמים ריביות אפסיות על הלוואות. זה גם לא סוד שהבנקים המרכזיים (במיוחד הפד וה-ECB) מיישמים זה זמן רב מדיניות ממריצה מאוד שמטרתה לדרבן את הכלכלה. הבנק המרכזי האירופי אף הפך את ריבית הפיקדונות שלו לשלילית. ועוד סוד גלוי: הבנקים המרכזיים רוצים שהבנקים המסחריים ושוקי האשראי החוץ-הבנקאיים ילוו יותר, שהחברות ייקחו הלוואות זולות, ידחפו את ההשקעות ויצמצמו את האבטלה. זה עובד: חברות רבות מגלות מחדש את הכסף הזול, את המינוף, ומנפיקות איגרות חוב קונצרניות בריביות נמוכות, שלא לומר מגוחכות, שאינן מפצות על הסיכון. בארה"ב ובאירופה הבנקים המרכזיים לא מתכוונים לסגת מהמדיניות הזאת כל כך מהר, אף שהיא מעוותת את מחירי הנכסים: במניות, באג"ח וכמובן בנדל"ן. עם ריביות כל כך נמוכות, המשקיעים קונים מניות, אג"ח ונדל"ן, והם ימשיכו לעשות זאת "כי אין אלטרנטיבות", גם אם מחירי הנכסים משייטים בשיא וחלקם נראים בועתיים לחלוטין. כל אלה הם הסודות הגלויים, אבל דבר אחד הוא בכל זאת תעלומה: מתי תסתיים החגיגה ואיך היא תסתיים, כי ככל שהפער בין הכלכלה הריאלית למה שקור ה בשוקי המניות, האג"ח והנדל"ן יתרחב, כך המכה שתבוא, והיא הרי תמיד באה בסוף, תהיה כואבת במיוחד. כדי להבין מה קורה עכשיו בשווקים, החלטנו להתמקד בשוק האג"ח הישראלי. ככלל, הנטייה בתקשורת הכלכלית היא להתעניין במה שקורה בשוקי המניות, אבל הברומטר החשוב יותר להבנת הדינמיקה בין הכלכלה הריאלית לשוקי ההון הוא כמובן שוקי האג"ח. בשלב הראשון "נפציץ" אתכם במבול של נתונים, ואחר כך נראה איך הם משקפים את הפער בין המצב הכלכלי הפושר לגאות בשוקי המניות והאג"ח. קרנות נאמנות הן מכשיר השקעה פופולרי, הן בקרב אנשים פרטיים והן בקרב תאגידים. רוב ההשקעות של הקרנות הללו מתמקדות באג"ח לסוגיו. בסוף 2009 עמד שווי נכסיהן על כ-133 מיליארד שקל. בסוף 2010 הוא הגיע ל-157 מיליארד שקל, בסוף 2011 ירד לכ-142 מיליארד שקל, בסוף 2012 המריא לכ-170 מיליארד שקל ובסוף 2013 הוסיף לנסוק לכ-231 מיליארד שקל. היום הנכסים עומדים על כ-260 מיליארד שקל. חלק מהצמיחה ה"משוגעת" הזאת היא לא צמיחה נטו, אלא ברוטו, שנובעת מעליית שוקי נכסי הקרנות, אבל גם מכניסה מאסיבית של כספים חדשים, שרובם זורמים לשוק האג"ח. במאי, למשל, גויסו לקרנות אג"ח כ-5.3 מיליארד שקל ומתחילת יוני גויסו עוד קרוב ל-2 מיליארד שקל, ובסך הכול כ-23 מיליארד שקל מתחילת השנה. הזרימה היא פשוטה מאוד אבל גם מסוכנת מאוד. הקרנות חייבות לקנות אג"ח כי זה המנדט שלהן בפועל. יש ביקושים לאג"ח, וכשיש ביקושים המחירים עולים. כשהמחירים עולים, הקרנות מציגות ביצועים טובים ותשואות גבוהות. כשיש ביצועים ותשואות מצוינות, מערכות הייעוץ מדרגות את הקרנות גבוה. דירוג גבוה מושך עוד ועוד קליינטים. וזה אפילו די פשוט לגייס עוד ועוד קליינטים. הציבור שיושב על פק"מ רואה שהכסף שלו בפועל לא מקבל כלום, ממש כלום, בגלל הריביות האפסיות; הוא רואה שהחברים שלו עושים קופה יפה מאוד באפיקים סולידיים לאורך שנים; הוא גם רואה את הקמפיינים של בתי ההשקעות שמשווקים באגרסיביות קרנות אג"ח עם תשואות גבוהות באופן היסטורי. ואז הוא אומר לעצמו, בצדק: גם אני רוצה להצטרף לחגיגה. אז הוא מצטרף לחגיגה - לא ישירות כמובן, כי איגרת חוב זה כמו סינית עבורו. הוא קונה קרנות נאמנות וחוזר חלילה, והנה הגענו ל-260 מיליארד שקל שיושבים בקרנות הנאמנות ורובם מנותבים לאג"ח. וזו גם הסיבה שב-2013 הייתה ירידה של כ-15 מיליארד שקל בפיקדונות של משקי בית בבנקים. תשאלו, אם הכתובת על הקיר, למה אף אחד לא מזהיר או מנסה לעצור את החגיגה? אז ככה: יש שמזהירים, למשל צבי סטפק, אבל קולו נבלע בדינמיקה ובמומנטום של השווקים. כן, יש דבר כזה מומנטום, ולרוב הפעילים בשוקי ההון אין אינטרס של ממש לעצור אותו. בתי ההשקעות מרוויחים דמי ניהול, הבנקים מרוויחים מעמלות ניירות ערך, הבורסה מרוויחה מעליית המחזורים והלקוחות ממשיכים להרוויח. אז כמה הם מרוויחים: הם מרוויחים די יפה לאורך 6 השנים האחרונות, כפי שרואים בטבלה המצורפת. בתוך שש שנים עלה מדד התל-בונד בכ-50%, פלוס מינוס, והמגמה הזאת המשיכה גם השנה. גם מדד איגרות החוב הממשלתיות השקליות המריא בכ-40% ויותר באופן מצטבר, והחגיגה נמצאת השנה בעיצומה. הצד השני של כל הסיפור הזה הוא החברות שמתנפלות על הכסף הזול, אלה ש"מספקות" את איגרות החוב לקרנות הנאמנות. מתחילת 2014 גייס הסקטור העסקי כ-13.2 מיליארד שקל, קרוב למחצית מהסכום, ע"י חברות נדל"ן. סכום נוסף של כ-12 מיליארד שקל גויס באמצעות אג"ח למוסדיים, רובם ע"י דלק תמר (6.9 מיליארד שקל) ובי-קומיוניקיישנס של שאול אלוביץ' (2.8 מיליארד שקל). שימו לב למספרים: בתוך חמישה חודשים גויסו בשוק האג"ח כ-25.2 מיליארד שקל, לעומת כ-36.7 מיליארד שקל ב-2013 כולה. טוב, אז השוק חם, חם מאוד, עד כדי כך שאורחים מחו"ל באים להכות בברזל: חברות אמריקאיות כמו אקסטל וברוקלנד, שגייסו כמיליארד שקל וכ-120 מיליון שקל בהתאמה, גילו את שוק האג"ח הישראלי. הגיוסים הללו טבעיים: הם מתבצעים בריביות נמוכות מאוד, ולעתים במרווחים מאוד-מאוד מצומצמים מהאג"ח הממשלתיות. כך נהוג למדוד את הסיכונים של אג"ח קונצרניות: אם הריביות שלהן קרובות לאג"ח ממשלתי, שנחשבות הכי בטוחות, זה סוג של תמרור אזהרה, מאחר שהריביות שמשלמות החברות על ההלוואות לא ממש משקפות את הסיכונים, והסיכונים, כפי שכולנו יודעים, גם נוטים להתממש (קשיים בהחזר חוב, פשיטות רגל, תספורות וכדומה). נעבור לפנסיה שלנו: מי שטרח ועלעל בדוחות השנתיים של קרנות הפנסיה הבחין ודאי בתשואות החלומיות שהניבו כל מכשירי החיסכון ארוך הטווח בשנים האחרונות. מקופות גמל, דרך ביטוחי המנהלים ועד קרנות הפנסיה - כולם השיגו תשואות די יפות, שפחות או יותר דומות לתשואות הממוצעות במדדי איגרות החוב, הן הממשלתיות והן הקונצרניות. זה לא מפליא: לפי דוח שהופק באגף שוק ההון באוצר בנובמבר אשתקד, ההשקעות (נכון לרביע הראשון של 2013) בתיק הפנסיה הכבד שלנו מתפלגות כך: כ-30% באג"ח ממשלתיות, כ-22% באג"ח קונצרניות, כ-14% במניות, כ-13% בנכסים אחרים (מזומנים, קרנות השקעה, נדל"ן וכדומה) וכ-21% בנכסים הנסחרים בחו"ל (היציאה החוצה לחו"ל היא סיפור גדול בפני עצמו אבל נניח לו כרגע). כלומר, אם מחצית מתיק הפנסיה יושב על איגרות חוב מסוגים שונים, התוצאה בהתאם, והיא, לשמחת כולנו, ממש יפה. אבל מי שחושב שזה ימשיך באותו קצב לנצח, משלה את עצמו. למה כולם בשוק האג"ח משלים את עצמם? ובכן, לאיגרת חוב שנסחרת בשווקים יש תקרה, בניגוד למניות. כלומר, יש הלוואה שלוקח תאגיד מסוים מהציבור (דרך הגופים המוסדיים) ולהלוואה הזאת יש תנאים שקופים - ריביות, תקופת ההלוואה ומועד הפירעון הסופי. לאורך כל חייה, ההלוואה הזאת (במקרה של הנפקת ההלוואה) נסחרת בבורסה בהנחה שכל השחקנים יודעים כמה היא שווה בסופו של דבר (קרן פלוס ריבית פלוס הצמדה, אם יש כזו). בסוף התהליך, ההלוואה הזאת לא יכולה להיות שווה יותר מכפי שהייתה לפני תנאיה, אבל היא בהחלט יכולה להיות שווה פחות אם התאגיד נקלע לקשיים ולא מסוגל לפרוע אותה. אז מחיר ההלוואה שלו (האג"ח שנסחר בבורסה) צונח ומשקף תשואות אסטרונומיות. ראינו זאת היטב בשורה של הסדרי חוב בשנים האחרונות. להלוואה, אם כן, יש איזשהו שווי נוכחי תיאורטי שמשקף את הריבית וההצמדה שהיא צברה. השווי הזה נקרא "פארי" (הערך המתואם של האג"ח), והוא אמור לשקף את שווי האג"ח האמיתי. כאמור, אם האיגרת נסחרת בפחות משווייה המתואם, כנראה השחקנים בשוק חוששים שההלוואה לא תיפרע במלואה. אבל אם שווי האיגרת בבורסה הרבה יותר גבוה מהשווי המתואם שלה, מה ההסבר לכך? אה, זה אומר שיש פה עיוות במחירים וככל שהפערים גדולים יותר, העיוות הזה משקף מצב בועתי. צירפנו נתונים על 10 איגרות חוב - 6 מהשורה הראשונה של התאגידים הישראליים (למשל בנק לאומי וקבוצת דלק), 2 מחברות קטנות יחסית כמו ישרס ורפק ו-2 ממשלתיות. כולן, ללא יוצא מהכלל, נסחרות מעל השווי התיאורטי שלהן, בפערים משמעותיים הנעים בין 11% ל-24%. הפערים הללו עוד עשויים להתרחב (שוב, אין אלטרנטיבות והכסף ימשיך לזרום), אבל הם מגלמים פוטנציאל להפסדי הון די כבדים במקרה שהמגמה תתהפך. בקיצור: יש בועה בשוק האג"ח, היא עשויה-עלולה להמשיך להתנפח, וככל שהיא תתנפח יותר, הפיצוץ יהיה כואב יותר, כלומר נראה הפסדי הון כבדים שעלולים להגיע אף לעשרות אחוזים. נאמר זאת באופן ברור יותר לכל המשקיעים: מי שקונה היום אג"ח ששווייה 20% מעל לפארי קונה למעשה את ה"זכות" להפסיד קרוב ל-20%. בהנחה שהוא יחזיק את האיגרת עד לפדיון, הוא יפסיד בוודאות (גם בגילום הריביות שיקבל בדרך). נכון שהוא יכול למכור באמצע הדרך את האיגרת ברווח, בתנאי שהיא לא תיפול, אבל לבסוף מישהו יחזיק את האיגרת עד סופה בשווייה המנופח - כמו במשחק פירמידה. מתי כל זה יקרה? הנבואה הרי ניתנה לשוטים, אבל יש כמה תרחישים: העלאת ריבית היא כמובן התרחיש הטבעי להיפוך מגמה, אבל הוא נראה רחוק כרגע. תרחיש אחר הוא הרעה במצב הגיאו-פוליטי שעלולה להסיט את הכסף שרודף אחרי תשואה בכל מחיר מקרנות האג"ח, ותרחיש שלישי הוא שגם ההצפה בכסף זול לא תאושש את הכלכלה הריאלית, יתפתח פה סוג של מיתון שייאלץ את הציבור למשוך חסכונות כמו קרנות נאמנות ואז התנועה תהיה הפוכה: החוצה מקרנות האג"ח, החוצה מהאג"ח ונפילה במחירים. דבר אחד בטוח: לא ממש חשוב מה יהיה התרחיש שיגרום לכך; מה שחשוב הוא שזה יקרה, כי ההיסטוריה בשוקי ההון חוזרת על עצמה, גם אם בעוצמות שונות, וכבר ראינו ב-2008 באיזו קלות השווקים זורעים חורבן ופאניקה בעולם. הטבע האנושי מביא אותנו תמיד לאופוריה, חמדנות, אופטימיות ללא גבולות והתעלמות מוחלטת מהסיכונים בתקופות של גאות, ולייאוש, פחד ודיכאון בתקופות של שפל. זו הפסיכולוגיה של השווקים והיא לא תשתנה. אל תחפשו בה היגיון, כי היה כבר מי שאמר: אם אתם רוצים להשקיע, אל תהיו הגיוניים. ואם אתם רוצים להיות הגיוניים, אל תשקיעו. המסר החשוב של סלקום לא, זו לא ההכרזה של חברת הסלולר הגדולה בישראל על כניסתה לתחום הטלוויזיה (יופי של פרסומת חינם היא קיבלה למוצר שעדיין לא עובד ואפילו לא משווק אלא רק נמצא בתכנון); לא, זו לא בשורת התחרות בשוק הטלוויזיה, אלא דווקא בשורת התחרות על תנאי עובדים. תוכנית הפרישה מרצון שגובשה בחברה - הכוללת פנסיית גישור לאנשים מעל גיל 58 עד גיל הפנסיה (67) ופיצוי לפורשים האחרים בדמות משכורת שנתית על כל שנת ותק מעבר לפיצויים הרגילים - נראית כמו לקוחה מחברה ממשלתית או מוסד ממשלתי אחר או מחברה פרטית עם עבר ממשלתי שיש לה ועד עובדים חזק. אז לא, ממש לא. סלקום היא חברה פרטית צעירה יחסית, 20 שנה, שבימים כתיקונם לא הייתה מפרסמת כלל תוכנית פרישה מרצון אלא עושה מה שלכאורה מצפים מחברה עסקית: לפטר מהיום להיום כדי "להתייעל" בלי הבטחות לפנסיות גישור ובלי שקל אחד מעבר לפיצויים הנקובים בחוק. אז הנה, יש פה תקדים אדיר, והוא נולד לאוויר העולם אך ורק בזכות ועד העובדים בחברה. התקדים הזה גם ממחיש עד כמה הקמפיין מבית מדרשו של הביביתון הכלכלי, שמתבסס על הפניית הזעם והשנאה לקבוצת עובדים מצומצמת שמרוויחה הון תועפות ומתנהגת בכוחניות - הוא קמפיין שקרי ונבזי. הוא מוכר לציבור השכירים את האשליה שמצבו הכלכלי לא טוב כי קבוצת עובדים מסוימת זכתה להטבות מפליגות. לקמפיין השנאה הזה אין שום תמיכה עובדתית והוא מתבסס רק על ניסיון מכוער לשסות עובדים בעובדים ולהרחיק את האש מהממשלה או מהמעסיקים (אנו מצטערים על ההכללות, כי יש גם מעסיקים הוגנים). למרבה הצער, קמפיינים של שנאה הם שיטה בישראל: פעם זה נגד החרדים, פעם נגד אנשי הקבע, פעם נגד הוועדים החזקים. קצת מספרים במקום תחושות: בישראל יש כ-3.25 מיליון שכירים. בקושי 1%-2% מהם הם עובדים שמשכורותיהם התנפחו מעבר לכל היגיון (בין אם זה בנמלים ובין אם זה בבנקים או בחברות ממשלתיות אחרות), ורק קרוב ל-20% מהם מאוגדים. המחשבה שרק בגלל כמה עשרות אלפי עובדים מפונקים כל השאר מרוויחים פרוטות היא מחשבה פשוט מטומטמת. שכר חציוני של 5,831 ברוטו בחודש (על פי נתוני הביטוח הלאומי, נכון ל-2011, הנחשבים לנתונים המהימנים ביותר) לא נוצר בגלל קבוצה קטנה, כוחנית, מושחתת ומפונקת ככל שתהיה. הוא נוצר משורה של גורמים, שרובם תלויים בממשלה, כמו המדיניות התעשייתית שלה ויצירת תשתית לתעשיות שימשכו את השכר מעלה; השכר הזה נוצר מתרבות חזירית, שנותנת לגיטימציה להעסקת עובדים בשכר נמוך, מתרבות של לשלם כמה שפחות לעובדים (אבל תמיד להגיד שהם "שותפים לדרך" ו"אין כמו ההון האנושי"), מתרבות של "מקסום ערך" בכל מחיר, גם במחיר זריקת עובדים מבוגרים, ומתרבות של צפצוף מתמשך על חוקי העבודה. הרפורמה הכי טובה לריפוי חוליי שוק העבודה היא עבודה מאורגנת, וטוב שיש כיום תחרות גם על ייצוג עובדים מצד גורמים המנסים להפקיע את המונופול מידי ההסתדרות. קשקושי הסרק על רפורמות בשוק העבודה רק נועדו לרסק את העבודה המאורגנת ולעורר שנאה בין עובדים לעובדים. המסר של סלקום השבוע הוא חשוב מאין כמוהו: רק עבודה מאורגנת יכולה לרסן את הכוח של המעסיקים, ולרסן גם את ניסיון הממשלה לזרוע פה שנאה כדי להרחיק מעצמה את האש.

הריבית הנמוכה מתחילה להדאיג, נוצרת בועה באג"ח

להלן קישור לכתבה המקורית

"הריבית הנמוכה מתחילה להדאיג, נוצרת בועה באג"ח" בפאנל שעסק בשאלת השפעתה של הריבית האפסית על שוקי ההון אמר גילעד אלטשולר כי הוא מודאג מהסיטואציה שמתפתחת באג"ח הקונצרניות *סמי בבקוב: "התועלת בריבית נמוכה עולה על הנזק" נדב נוימן    2/6/14 העולם ב-2008 חווה משבר עמוק ביותר ומפחיד, ואפשר להגיד שהבנקים יצאו בניסוי מוניטרי שלא ראינו מעולם. היום אנחנו רואים ניצנים של יציאה מאותו משבר. הריבית הנמוכה תרמה לצמיחה חיובית והגדילה קצת את ההשקעות והביאה את השווקים למצב בו הם נמצאים ביום. העולם לא חושש ממשבר דומה", את הדברים הללו אמר היום, סמי בבקוב, מנכ"ל הראל פיננסים, במושב "מחיר הריבית הנמוכה: האם יש בועה בשווקים", שנערך בוועידת שוק ההון השנתית של "גלובס", בשיתוף BDO זיו האפט.במושב, אותו הנחו עורך שוק ההון, שי שלו, וכתבת בתי ההשקעות ליטל איסטמטי, נטלו חלק מלבד בבקוב גם פרופ' דני צידון, המשנה למנכ"ל בנק לאומי; גילעד אלטשולר, מנכ"ל משותף בית השקעות אלטשולר שחם; ניל קורני, מנכ"ל סיטי ישראל; אמיר ברמלי, יו"ר קבוצת רוביקון; ושאול בן שימול, שותף בקבוצת הייעוץ BDO זיו האפט. המשתתפים נשאלו האם הנזק של הריבית הנמוכה גדול מהתועלת, ובבקוב השיב כי לדעתו "התועלת גדולה יותר. הריבית תעלה לאט בעולם, וקשה להצביע על תאריך מדויק שבו זה יקרה. הריבית הוציאה את העולם ממשבר מדויק, אי אפשר אבל עדיין לדעת מה התוצאות של זה". "הדבר המדאיג בסביבת הריבית הנמוכה, זה מהי אסטרטגיית היציאה", אמר ניל קורני, "ואת זה עוד לא יודעים, זה טרם עמד למבחן. מה שעוד מדאיג בסביבת ריבית נמוכה זה התווספות של זה לדיפלציה, ואז השאלה היא מה הריבית הריאלית. יפן למשל לא הצליחה להתמודד עם זה. אם לא הייתה לברננקי והבנק המרכזי האירופאי אחריות, היינו במצב הרבה יותר גרוע היום". גם גילעד אלטשולר הביע דאגה מסוימת מגובה הריבית: "לגבי ישראל אני חושב שתחום הריבית הנמוכה מתחיל להיות מדאיג, כי מתחילה להיווצר בועה - באג"ח קונצרניות למשל. ריבית נמוכה זה דבר טוב מאוד בעיקרון, אבל במשכנתאות הריבית הנמוכה גרמה לכך שהן הרקיעו שחקים. הנזק יכול היות היום גבוה מהתועלת. ביפן הייתה הרבה שנים ריבית נמוכה ולא הייתה צמיחה כך שזה לא עוזר לצמיחה. צריך לחשוב על מכשירים אחרים שיעזרו לכל הציבור. היום בארץ זה לא תורם יותר מדי". ברמלי: "דווקא אין בועה לדעתי היום. אנחנו מייחסים יותר מדי חשיבות לעניין הורדה או העלאה של ריבית. זה כמעט משחק קוסמטי. זה לא מאפשר צמיחה לשווקים. העניין האמיתי הוא בהיצע וביקוש - בין אם בנדל"ן ובין אם בשוק ההון". צידון: "מה שלמדנו מהמשבר זה קודם כל שיש קשר הדוק בין הנכסים לבין מה שקראנו לו השוק הריאלי. אין ספק שהריבית היא לא כלי מספיק לניהול המערכת המוניטרית. זה לא עובד בשום מקום בעולם. שאול בן שימול, שותף ב-BDO זיו האפט, נעל את סבב השאלות בנושא, וציין כי "ככל שהזמן עבר הבנו שישראל נפגעה פחות מהמשבר ממדינות מפותחות אחרות לכן הייתה הצדקה מלחדול בשימוש בכלי המוניטרי כי הצמיחה הייתה כאן סבירה. לא נכון להעלות היום את הריבית בזמן שיש נסיגה בתוצר, הכלי המוניטרי נשחק וצריך לעבוד לכלים הפיסקאליים. הכלי הפיסקאלי שאנחנו ממליצים עליו זה האצת ההשקעה בתשתיות זה נכון גם ברמה הלאומית. יש פרויקטים של כבישים, ובעיקר המעבר של צה"ל דרומה נותן הרבה להשקעה בתשתיות". "יש כשל בזיהוי סיכונים באג"ח" בהמשך הפאנל התבקשו המשתתפים להתייחס להשפעה של הריבית הנמוכה על שוקי ההון והגיוסים באג"ח ובמניות. "אני חושב שבגיוסי האג"ח היום יש ריצה אחרי תשואה", אמר אלטשולר. "אני מאחל לכולם שהכל יהיה נהדר ולא יהיו הסדרי חוב, אבל אנחנו יודעים שלפעמים יש גל עולה ולפעמים גל יורד. יש כשל בלזהות סיכונים באיגרות חוב וחבל שזה כך. חלק מהבעיה היא שהכסף המקומי במניות למד לצאת החוצה לעולם ובערך שליש נשאר בארץ. בעניין החוב - הרוב נשאר בישראל וזה יוצר לחץ ענק על גופי השקעות בישראל ויוצר עיוותים. צריך לצאת החוצה בדיוק כמו באקוויטי. אין סיבה שחוסך הישראלי לא יחזיק שני שלישים מהחסכונות שלו בעולם, בדיוק כמו במניות. המשקיע הישראלי נמצא רק פה וזה יוצר לחץ מאוד חזק על החלק הסחיר בישראל". צידון: "בסך הכל השוק הסחיר בישראל, בחמש-שבע שנים האחרונות, משתפר כל הזמן והוא שוק טוב. אנשים יודעים לקנות אשראי סחיר בצורה מסודרת ונכונה ועושים עבודה טובה. תשוו את אחוז הדיפולט בישראל למדינות אירופה - תראו שאנחנו באותם מקומות. בסך הכל העבודה היא נכונה, אבל בטוח יש עדיין טעויות וכישלונות. אי אפשר לתת חוב בלי שיהיו הסדרי חוב. בנוסף, יש פה ריכוזיות יתר, אנחנו חוסכים הרבה ולא מפזרים מספיק. אנחנו לא משערכים את הסיכון נכון. צריך באמת להוציא יותר החוצה". קורני: "סביבת ריבית נמוכה מאוד עוזרת לחברות לבנות את עצמן מחדש. אנחנו רואים גם בעולם ששוקי הקרדיט מתנהלים בצורה חיובית ואין ממש חשש ממה שעלול לקרות. בשוק הקונצרני הישראלי יש מעט משקיעים זרים. כשהריבית תעלה גם האג"ח הקונצרניות יסבלו מזה". אלטשולר: "בקשר למניות - שכל אחד ייראה מה מתאים לו, להגדיל או להקטין חשיפה. צריך באופן בסיסי להיות עם אותו הרכב פחות או יותר, לאורך זמן, בלי שינויים כל הזמן 'בהתאם לתקופה'. השינויים האלה הם מתכון ודאי להפסדים. בתחילת 2009 אף אחד לא אמר לציבור 'בואו למניות'. הציבור, הטיימינג שהוא נכנס בו למניות היה גרוע לאורך שנים. אז מי שנכנס היום אני מקווה שיהיה לו מספיק אוויר לנשימה כשיגיעו הרעשים, והם יגיעו. צרות תמיד יש. אני מקווה שהמשקיעים לא יברחו ישר כשקורה משהו". "מס על הדור הצעיר" בהמשך התייחסו המשתתפים להשפעת הריבית על שוק הדיור, וצידון אמר כי הוא "מוטרד מאוד ממחירי הדיור ולא מוטרד בכלל לא מהמשכנתאות. מחירי הדיור העולים הם פשוט מס על הדור הצעיר שמצטרף לשוק העבודה והם תשלום העברה גם קדימה וגם אחורה. זה לא נכון, זה מאוד מקשה על חיי בני אדם והבעיה הכי גדולה שזה קרה סתם מתוך הזנחה. הקשר לריבית קיים אבל הוא קטן. יש את מרכיב המחסור בדירות, כי זה מונופול ממשלתי שעובד רע מאוד. התוצאה היא שהמחירים גבוהים מדי. צריך לפתור את זה מהר, וזה לא קשור למשכנתאות - הן רק כלי מייצב זמני, לא פתרון. הפתרון בינתיים לא קורה, לצערי. זו בעיה מהותית לכלכלה ולדור הצעיר, זו לא בעיה של הבנקים". בן שימול חלק על דבריו: "הממשלה מבצעת היום מספר צעדים בשוק הדיור. יש תכנונים, בניגוד למה שצידון אמר. האפקט המצטבר יתרום בסוף לירידה אפשרית של מחירי הדירות. מישור ראשון שבו פועלים הוא הסכמי הגג עם הרשויות המקומיות בהיקף מצטבר של עשרות אלפי יחידות דיור. מישור נוסף הוא שכירות לטווח ארוך. גם נושא הודל"ים אמור להאיץ את עניין ההיצע וישפיע על הסביבה. לגבי מע"מ 0% אני מודע לביקורת ומאמין שבטווח הקצר אותם רוכשים שישבו על הגדר יתנפלו על הדירות ונראה עליית מחירים, אבל בטווח הארוך זה יתאזן".

הזדמנות מעניינת באיגרות החוב של ברזיל

הזדמנות מעניינת באיגרות החוב של ברזיל

אני יתחיל עם לכתוב שאת הרעיון קיבלתי מיועץ איכותי, קולגה שאם יסכים לחשוף את שמו אתן לו את הקרדיט המגיע לו.

החלק המעניין מגיע בתשואות שהגיעו איגרות החוב של ברזיל. נכון להיום, איגרות החוב של ברזיל נסחרות בתשואה של 11.1-12.7 אחוזים לשנה. לאור התשואות האלטרנטיביות, זה הופך אותם למעניינות ביותר.

חובה לציין שלאחרונה ירד הדרוש של ברזיל ל BBB- (בהשוואה ל A+  של ישראל) בעיקר בגלל חולשה לצמיחה בברזיל בשנים הקרובות. הצמיחה בברזיל מתדרדרת וגם 2014 ו 2015 צפויות להיות שנים עם צמיחה נמוכה במיוחד (אם כי חיובית באזור ה 1.5-3 אחוזים לשנה).

לאחר יחס החוב תוצר של ברזיל, והעובדה שהוא משתפר לאחרונה, אני לא רואה אירוע של חדלות פירעון (פרט למקרים כגון מהפכה צבאית, הלאמה וכדומה שאותם קשה לחזות) ב 2-3 השנים הקרובות.

אין לי מספיק כלים לאמוד את הסיכויים לטווח ארוך של ברזיל, לאור ההתדרדרות בצמיחה בברזיל שיכולה להיות מואצת אם יהיה משבר בסין כפי שכמה חוששים ועוד סיבות שונות. בנוסף , לאור ריביות לא נמוכות שהיו בעבר, קשה להניח שהרבית בשיא ומנסיון עבר (מצ"ב גרף) בהחלט הרבית יכולה לעלות וליצור הפסדי הון כבדים.

לסיכום, בגלל הסיבות שהזכרתי לעיל, אין לי את הידע והאומץ כדי להציע איגרות חוב לטווח ארוך.

יחד עם זאת, הנחת היסוד שלי שהסיכונים שהזכרתי ובעיקרם חדלות פירעון והפסדי הון פחות רלונטיים לתקופה של 1.5-3 שנים.

עם כל הזהירות הנדרש, לאור יחס חוב תוצר נמוך וצמיחה שעדיין חיובית + התקיימות המונדיאל ואחריו האולימפיאדה מקטינים דרסטית את הסיכון בטווח הקצר.

הסיכון העיקרי שכן קיים בטווח הקצר הוא סיכון של השער חליפין.

זה נחמד מאוד להרוויח 10% לשנה, אבל אם יש פיחות יותר גדול במטבע זה גם עלול להיות כואב.

ופה, החלק השני (אחרי הרבית) האטרקטיבי בהשקעה באגח הנקובות בריאל ברזילאי:

שער החליפין הוא ברמה נמוכה היסטורית, ועל פניו נראה שהסיכוי גבוה מהסיכון.

להלן גרף של שער החליפין ריאל מול שקל מאז שנת 2000:

ויחסים ממוצעים במהלך השנים האחרונות:

כפי שניתן לראות, הרמה שבה נמצא הריאל (כ 1.52  ריאל לשקל) היא מהנמוכות בשנים האחרונות ומתחת הממוצע הרב שנתי שלה (אפילו נמוך מהרמה שהיתה ב 2008). גם בלי הרבית הגבוהה, על סמך העבר, אפשר להניח שהסיכוי לייסוף הריאל גבוה מהסיכון לפיחותו.

ולמה שווה עכשיו, כפי שנראה בגרף המצ"ב: יש אינדיקציות להיפוך מגמה בריאל כנגד השקל:

אז מה היה לנו עד כה: רבית גבוהה (בטח לאלטרנטיבות במערב) ושער חליפין נמוך ביחס להיסטוריה.

בטווח הקצר עד בינוני, הדבר העיקרי שיכול לגרום לפיחות בריאל זה... אינפלציה.

זו הגרף של האינפלציה בשנים האחרונות:

השאלה: מה ההסתברות לאינפציה גבוהה כמו ב 2003 שיכולה לשבש מהותית את התוכניות ?

כמובן שאין לי מושג אבל בהקשר הזה אראה 2 דברים שגורמים לי להאמין שההסתברות שזה יקרה נמוכה.

ראשית, הנחישות של הבנק המרכזי של ברזיל (שבעטיה גם הרבית הגבוהה). ניתן לראות שבשנים האחרונות הנגיד הצליח לעמוד בטווח האינפלציה שהוצב לו (שעומד נכון להיות על 2.5-6.5.

ושנית, תחזיות האינפלציה לשנים הקרובות הם בתהליך ירידה וגם בתרחיש הקיצוני של המניפה נראה שאנחנו מדבר על רבית חיובית:

לסיכום:

ברבית של 10% לשנה (לאחר עלויות), דרוג BBB- במח"מ של שנתיים, אני חושב שהסיכוי לחדלות פירעון נמוך מאוד עד אפסי ולאור שער החליפין הנמוך והסתברות נמוכה להתפרצות אינפלציונית  משמעותית ורלוונטיות נמוכה של סיכון מח"מ היחס סיכוי סיכון אטרקטיבי גם לאור הדרוג הנמוך יחסית של המדינה.

סטפק: חשבתם שאג"ח ממשלת ישראל סולידיות? זהו שלא

להלן קישור למאמר המקורי

סטפק: חשבתם שאג"ח ממשלת ישראל סולידיות? זהו שלא יו"ר מיטב-דש: "הסיכון בהשקעה באג"ח של ישראל הוא גדול ומוחשי. תשננו את הכלל: כאשר ניתן להעריך שמשהו עומד לקרות, פחות חשוב להעריך מתי הוא יקרה. ובמקרה כזה מסתפקים בתשואות נמוכות יותר וממתינים בסבלנות להזדמנויות אחרות" יוסי ניסן    16/3/14 צבי סטפק, יו"ר בית ההשקעות מיטב-דש, שובר בסקירה חדשה מוסכמות של שנים בכל הנוגע להשקעות, וטוען כי אג"ח ממשלתיות הן כבר לא אפיק השקעה סולידי והסיכון בהשקעה בהן הוא גדול ומוחשי. כיצד מתמודדים עם הסיכון הזה? "תשננו את הכלל: כאשר ניתן להעריך שמשהו עומד לקרות, פחות חשוב להעריך מתי הוא יקרה. ובמקרה כזה לא מפתחים תיאבון גדול מדי. מסתפקים בתשואות נמוכות יותר שבטווחים קצרים יותר, וממתינים באיפוק ובסבלנות להזדמנויות שעוד יבואו", מסביר סטפק. סטפק כותב, כי "האג"ח של ממשלת ישראל נחשבו מאז ומתמיד לעוגן בהשקעות של ציבור החוסכים והמשקיעים בישראל, הן באמצעות השקעה ישירה בהן, והן באמצעות קרנות נאמנות, קופות גמל וכיו"ב. זהו מרכיב שנחשב כל השנים לסולידי מאוד. אלא שהשינויים הדרמטיים שחלו במשק העולמי ובשווקים הפיננסיים בכלל, ובהזרמת כספים לשווקים ומדיניות של ריבית אפסית בפרט, טרפו את הקלפים ומשנים כמה מוסכמות יסוד". לדברי סטפק, "מי שרוכש כיום אג"ח של ממשלת ישראל שצמודות למדד לטווח זמן (פרעון) של עד 5 שנים יודע בוודאות שהוא הולך להפסיד כסף - הוא לא יקבל אינפלציה פלוס 2%-3% כפי שהיה הרבה שנים, אלא אינפלציה מינוס 0.5%, וגם אינפלציה מינוס 1% ויותר לשנה. מה סולידי כאן? שום דבר פרט להפסד. ההפסד הוא סולידי בגובה מסוים וידוע מראש", הוא טוען. עוד הוא מוסיף: "מי שרוכש אג"ח צמודות מדד ליותר מ-5 שנים יקבל את האינפלציה, וגם יותר אם ישקיע לטווחים ארוכים לפדיון של 15 שנים (פחות מ-1% מעבר לאינפלציה), אבל אז הוא חשוף לסיכון של ירידה בשערי אגרות החוב האלה שעלולה להתברר ככואבת מאוד". יו"ר מיטב-דש כותב, כי "'בועה' היא מילה ללא משמעות, והשאלה הנכונה היא האם המחירים כיום הם יקרים. וכאן התשובה ברורה מאוד. כן! המחירים יקרים, יקרים מאוד". הוא מציין כי כיום ריבית בנק ישראל עומדת על 0.75% אבל התשואה לפדיון של אג"ח ממשלת ישראל ל-10 שנים עומדת כיום על 3.4%. כיום אג"ח ממשלת ארה"ב נסחרת בתשואה שנתית לפדיון של כ-2.8%. כלומר, פער התשואות הצטמצם מאוד והגיע ל-0.6% לשנה, וזה עלול להתברר "כטריגר לשינוי כיוון, ובעוצמה", לדבריו. סטפק מסביר את הסיבות שהביאו את אגרות החוב של ממשלת ישראל לרמת שערים כזו: ראשית, הן נהנות מנזילות גבוהה מאוד במערכת; שנית, תמונת הגרעון התקציבי שנראתה קשה אך לפני שנה התהפכה באופן דרמטי לטובה; שלישית, הפחתת הריבית ע"י בנק ישראל מ-1.75% לפני כשנה ל-0.75% כיום, ואף עם ציפיות להפחתה נוספת כפי שמגולם בתשואות המק"מ. "אם אגרות החוב של ממשלת ארה"ב ימשיכו לרדת, הן יגררו אחריהן את אג"ח ממשלת ישראל, שיגררו אחריהן את אגרות החוב הבנקאיות שמצידן יפילו את אגרות החוב תל בונד 20, 40, 60, שיפגעו באגרות החוב שמחוץ למדדי התל בונד", סטפק מעריך, ומסייג שהתרחיש הזה לא יתקיים אם קצב ההתאוששות של הכלכלה האמריקאית יאכזב, או שיתקיים משבר גיאופוליטי חריף שידחוף משקיעים לעגון במי המבטחים של אגרות החוב של ממשלת ארה"ב".

הלוואות לרכישת מניות בשיא כל הזמנים בארהב

להלן קישור למאמר המקורי

Market Snapshot

March 9, 2014, 3:00 p.m. EDT

Stock caution urged as margin debt levels hit new highs

P/E valuations, record highs flash warnings; stock pickers look for quality, value

By Wallace Witkowski, MarketWatch

SAN FRANCISCO (MarketWatch) — A number of warning signals are flashing in the stock market, and while not indicative of an imminent crash, they’re telling investors to exercise caution, say market strategists.

Stocks finished higher last week, ending on a choppy Friday highlighted by the release of a better-than-expected job report. The Dow Jones Industrial Average (DJI:DJIA)  advanced 0.8%, the S&P 500 Index (SNC:SPX)  rose 1% to close at another record high of 1,878.04, and the Nasdaq Composite Index (NASDAQ:COMP)  finished up 0.7% for the week. All except the Dow are higher for the year, which is still down 0.8% in 2014.

The gains haven’t come without a share of fretting that the good times can’t last. Among the warnings signs: The indexes’ string of record highs; high levels of margin debt, or borrowings to finance stock buys; the slim number of prior bull markets that have lasted past this point; and valuations that are close to levels when stocks last peaked.

THE BULL MARKET AT 5
• Bull market’s biggest winners and losers
• Market is up 170% since 2009 — and you? 
• How to prepare for the next bear market
• Never forget 2009: Be an elephant, not a bull
• ETFs to bet on as the bull market turns 5
• What to get a bull market that has everything
• What this bull market needs to live a 6th year
• CHARTS: If the S&P 500 repeat past bull runs

Margin debt, which tends to spike alongside stock rallies and pullbacks, has beenrattling investors for months . “As that debt goes up, the market’s foundation gets shakier and shakier,” said Brad McMillan, chief investment officer for Commonwealth Financial. “The correction could be deeper.”

Also of concern is the bull market’s fifth birthday on Monday. The average bull market only lasts about 4.5 years, putting the current one in rarefied territory. Of the 12 bull markets since World War II, only half have lasted five years, and only three have made it to their sixth birthday.

Speculation about bubbles returned last week. Technical analysts pointed to a possible bubble formation in biotech stocks . Dallas Federal Reserve President Richard Fisher raised concern about “eye-popping levels” of some stock metrics like margin debt.

Valuations, or the prices of stocks compared to the companies’ underlying earnings, have passed levels last reached in 2007, or the top of the last bull market. Bull markets tend to expire when trailing 12-month P/E ratios get into 17x or 18x territory, says LPL Financial’s Jeff Kleintop. They’re approaching 18x now.

Caution, for some strategists, means buying stocks selectively. But there are others who note the market is still moving on broad swings in sentiment, just as it did during the post -2009 recovery from the bottom. That tendency lumps quality and risky stocks together, throwing careful selection out the window.

“This is still very much a risk-on, risk-off market,” McMillan said. “We saw that with Ukraine.”

Last week, both the Dow and the S&P 500 dropped nearly 1% on March 3 after Russian troops assembled near Ukraine’s border, only for stocks to bounce back about 1.5% after Russian President Vladimir Putin pulled them back the next day.

Read: Stock investors look past jobs report to Yellen, Ukraine

Margin debt spike: Canary in the coal mine?

What is troubling is that much of the buying is being fueled by cheap debt, McMillan said. While no formal definition of a “bubble” exists, McMillan said he sees a bubble as a price jump in an asset given the availability of cheap financing.

Margin debt hit record levels at the end of January, according to New York Stock Exchange data. Margin debt at the end of January reached $451.3 billion, its fifth record month in a row. Margin debt returned and surpassed record levels set in July 2007 back in April when it topped $384.37 billion.

Bloomberg

Richard Fisher, president of the Federal Reserve Bank of Dallas

“We must monitor these indicators very carefully so as to ensure that the ghost of ‘irrational exuberance’ does not haunt us again,” Dallas Fed’s Fisher said in a speech last week, referring to margin debt and indicators such as price-to-projected forward earnings.

Currently, the 10-year Treasury (ICAPSD:10_YEAR)  note is yielding about 2.8%. In comparison, in past instances when margin debt spiked, borrowing was much more expensive, with the 10-year yielding about 4.5% in 2007, and about 6.5% in 2000.

Those elevated margin levels may exist precisely because debt is so cheap and will remain so until the Federal Reserve decides to start raising rates, an event not expected until at least 2015.

10_YEAR 2.66, +0.0030, +0.11%

10-year Treasury yield

4

3

2

1

09

10

11

12

13

14

And this stock market, notwithstanding an 177% bounce off its 2009 lows, remains the bull market everyone loves to hate. While investors are more receptive to stocks now, investors don’t seem that euphoric, said Mark Luschini, chief investment strategist at Janney Montgomery Scott.

That view of weak investor sentiment is also backed by figures from Bank of America Merrill Lynch. In a recent note, Savita Subramanian, B. of A.’s equity and quant strategist, said investor bullishness was unchanged in February, signalling a buy, with strategists recommending an average weight of 54% in equities, well below the benchmark weighting of 60% to 65%.

It’s best to stay cautious at this point with full valuations and more expected “pain trade” volatility on the horizon, said Luschini said, who believes the current market is suited for stock pickers.

Tech stocks likely best positioned

Sectors Luschini likes the best are cyclicals, namely, techs that are likely to benefit from increased capital expenditure spending, industrials, energy, and financials. Techs are about the cheapest of the bunch right now, he said, citing software and cloud-based companies like Microsoft Corp.(NASDAQ:MSFT)  and EMC Corp. (NYSE:EMC)  

Another reason to favor the cyclicals are that they will likely benefit the most from a long-overdue capital expenditure replacement cycle that has been delayed by a lack of visibility about economic conditions and political dysfunction in Washington D.C. over the past 18 months, Luschini said.

That reluctance to spend may be coming to a thaw given that CEO confidence improved in the fourth quarter, according to Confidence Board data released in January.

Contrary to popular belief, capital expenditure spending is already ramping up, according to a recent note from Tobias Levkovich, chief U.S. equity strategist at Citi Research.

A review of 725 publicly traded companies, excluding financial ones, showed planned 2014 capex growth of 5%, compared with expected 1.5% growth when data was examined before fourth-quarter earnings season, Levkovich said.

Another reason to hold onto tech companies is that they’re sitting on about a third of the $1.5 trillion in cash held by U.S. companies excluding financials, with health care companies holding about 16% and industrials accounting for about 15% of it, according to a recent Morgan Stanley note.

Economic data, earnings on tap

Economic data this week include February retail sales data on Wednesday along with March consumer sentiment data and the producer price index on Friday. Also, on Tuesday, the NFIB February small-business index will be released along with January wholesale inventories.

Earnings Wall

Discuss key earnings announcements before and after results come in. Learn more

No one single data point will likely move markets this week, however, Janney’s Luschini said. Investors are more closely anticipating the Federal Open Market Committee meeting on March 18 and 19.

With earnings season virtually over, a few stragglers will report quarterly results this week including Urban Outfitters Inc. (NASDAQ:URBN)  , American Eagle Outfitters Inc. (NYSE:AEO) , Dick’s Sporting Goods Inc. (NYSE:DKS)  , Williams-Sonoma Inc. (NYSE:WSM) , Aeropostale Inc. (NYSE:ARO) , Dollar General Corp. (NYSE:DG) , SeaWorld Entertainment Inc. (NYSE:SEAS) , and Ann Inc. (NYSE:ANN)   

More on MarketWatch:

7 worst 401(k) mistakes by retirement savers