להלן קישור לכתבה המקורית
"הריבית הנמוכה מתחילה להדאיג, נוצרת בועה באג"ח"בפאנל שעסק בשאלת השפעתה של הריבית האפסית על שוקי ההון אמר גילעד אלטשולר כי הוא מודאג מהסיטואציה שמתפתחת באג"ח הקונצרניות *סמי בבקוב: "התועלת בריבית נמוכה עולה על הנזק"נדב נוימן2/6/14
העולם ב-2008 חווה משבר עמוק ביותר ומפחיד, ואפשר להגיד שהבנקים יצאו בניסוי מוניטרי שלא ראינו מעולם. היום אנחנו רואים ניצנים של יציאה מאותו משבר. הריבית הנמוכה תרמה לצמיחה חיובית והגדילה קצת את ההשקעות והביאה את השווקים למצב בו הם נמצאים ביום. העולם לא חושש ממשבר דומה", את הדברים הללו אמר היום, סמי בבקוב, מנכ"ל הראל פיננסים, במושב "מחיר הריבית הנמוכה: האם יש בועה בשווקים", שנערך בוועידת שוק ההון השנתית של "גלובס", בשיתוף BDO זיו האפט.במושב, אותו הנחו עורך שוק ההון, שי שלו, וכתבת בתי ההשקעות ליטל איסטמטי, נטלו חלק מלבד בבקוב גם פרופ' דני צידון, המשנה למנכ"ל בנק לאומי; גילעד אלטשולר, מנכ"ל משותף בית השקעות אלטשולר שחם; ניל קורני, מנכ"ל סיטי ישראל; אמיר ברמלי, יו"ר קבוצת רוביקון; ושאול בן שימול, שותף בקבוצת הייעוץ BDO זיו האפט.
המשתתפים נשאלו האם הנזק של הריבית הנמוכה גדול מהתועלת, ובבקוב השיב כי לדעתו "התועלת גדולה יותר. הריבית תעלה לאט בעולם, וקשה להצביע על תאריך מדויק שבו זה יקרה. הריבית הוציאה את העולם ממשבר מדויק, אי אפשר אבל עדיין לדעת מה התוצאות של זה". "הדבר המדאיג בסביבת הריבית הנמוכה, זה מהי אסטרטגיית היציאה", אמר ניל קורני, "ואת זה עוד לא יודעים, זה טרם עמד למבחן. מה שעוד מדאיג בסביבת ריבית נמוכה זה התווספות של זה לדיפלציה, ואז השאלה היא מה הריבית הריאלית. יפן למשל לא הצליחה להתמודד עם זה. אם לא הייתה לברננקי והבנק המרכזי האירופאי אחריות, היינו במצב הרבה יותר גרוע היום". גם גילעד אלטשולר הביע דאגה מסוימת מגובה הריבית: "לגבי ישראל אני חושב שתחום הריבית הנמוכה מתחיל להיות מדאיג, כי מתחילה להיווצר בועה - באג"ח קונצרניות למשל. ריבית נמוכה זה דבר טוב מאוד בעיקרון, אבל במשכנתאות הריבית הנמוכה גרמה לכך שהן הרקיעו שחקים. הנזק יכול היות היום גבוה מהתועלת. ביפן הייתה הרבה שנים ריבית נמוכה ולא הייתה צמיחה כך שזה לא עוזר לצמיחה. צריך לחשוב על מכשירים אחרים שיעזרו לכל הציבור. היום בארץ זה לא תורם יותר מדי". ברמלי: "דווקא אין בועה לדעתי היום. אנחנו מייחסים יותר מדי חשיבות לעניין הורדה או העלאה של ריבית. זה כמעט משחק קוסמטי. זה לא מאפשר צמיחה לשווקים. העניין האמיתי הוא בהיצע וביקוש - בין אם בנדל"ן ובין אם בשוק ההון". צידון: "מה שלמדנו מהמשבר זה קודם כל שיש קשר הדוק בין הנכסים לבין מה שקראנו לו השוק הריאלי. אין ספק שהריבית היא לא כלי מספיק לניהול המערכת המוניטרית. זה לא עובד בשום מקום בעולם. שאול בן שימול, שותף ב-BDO זיו האפט, נעל את סבב השאלות בנושא, וציין כי "ככל שהזמן עבר הבנו שישראל נפגעה פחות מהמשבר ממדינות מפותחות אחרות לכן הייתה הצדקה מלחדול בשימוש בכלי המוניטרי כי הצמיחה הייתה כאן סבירה. לא נכון להעלות היום את הריבית בזמן שיש נסיגה בתוצר, הכלי המוניטרי נשחק וצריך לעבוד לכלים הפיסקאליים. הכלי הפיסקאלי שאנחנו ממליצים עליו זה האצת ההשקעה בתשתיות זה נכון גם ברמה הלאומית. יש פרויקטים של כבישים, ובעיקר המעבר של צה"ל דרומה נותן הרבה להשקעה בתשתיות". "יש כשל בזיהוי סיכונים באג"ח" בהמשך הפאנל התבקשו המשתתפים להתייחס להשפעה של הריבית הנמוכה על שוקי ההון והגיוסים באג"ח ובמניות. "אני חושב שבגיוסי האג"ח היום יש ריצה אחרי תשואה", אמר אלטשולר. "אני מאחל לכולם שהכל יהיה נהדר ולא יהיו הסדרי חוב, אבל אנחנו יודעים שלפעמים יש גל עולה ולפעמים גל יורד. יש כשל בלזהות סיכונים באיגרות חוב וחבל שזה כך. חלק מהבעיה היא שהכסף המקומי במניות למד לצאת החוצה לעולם ובערך שליש נשאר בארץ. בעניין החוב - הרוב נשאר בישראל וזה יוצר לחץ ענק על גופי השקעות בישראל ויוצר עיוותים. צריך לצאת החוצה בדיוק כמו באקוויטי. אין סיבה שחוסך הישראלי לא יחזיק שני שלישים מהחסכונות שלו בעולם, בדיוק כמו במניות. המשקיע הישראלי נמצא רק פה וזה יוצר לחץ מאוד חזק על החלק הסחיר בישראל". צידון: "בסך הכל השוק הסחיר בישראל, בחמש-שבע שנים האחרונות, משתפר כל הזמן והוא שוק טוב. אנשים יודעים לקנות אשראי סחיר בצורה מסודרת ונכונה ועושים עבודה טובה. תשוו את אחוז הדיפולט בישראל למדינות אירופה - תראו שאנחנו באותם מקומות. בסך הכל העבודה היא נכונה, אבל בטוח יש עדיין טעויות וכישלונות. אי אפשר לתת חוב בלי שיהיו הסדרי חוב. בנוסף, יש פה ריכוזיות יתר, אנחנו חוסכים הרבה ולא מפזרים מספיק. אנחנו לא משערכים את הסיכון נכון. צריך באמת להוציא יותר החוצה". קורני: "סביבת ריבית נמוכה מאוד עוזרת לחברות לבנות את עצמן מחדש. אנחנו רואים גם בעולם ששוקי הקרדיט מתנהלים בצורה חיובית ואין ממש חשש ממה שעלול לקרות. בשוק הקונצרני הישראלי יש מעט משקיעים זרים. כשהריבית תעלה גם האג"ח הקונצרניות יסבלו מזה". אלטשולר: "בקשר למניות - שכל אחד ייראה מה מתאים לו, להגדיל או להקטין חשיפה. צריך באופן בסיסי להיות עם אותו הרכב פחות או יותר, לאורך זמן, בלי שינויים כל הזמן 'בהתאם לתקופה'. השינויים האלה הם מתכון ודאי להפסדים. בתחילת 2009 אף אחד לא אמר לציבור 'בואו למניות'. הציבור, הטיימינג שהוא נכנס בו למניות היה גרוע לאורך שנים. אז מי שנכנס היום אני מקווה שיהיה לו מספיק אוויר לנשימה כשיגיעו הרעשים, והם יגיעו. צרות תמיד יש. אני מקווה שהמשקיעים לא יברחו ישר כשקורה משהו". "מס על הדור הצעיר" בהמשך התייחסו המשתתפים להשפעת הריבית על שוק הדיור, וצידון אמר כי הוא "מוטרד מאוד ממחירי הדיור ולא מוטרד בכלל לא מהמשכנתאות. מחירי הדיור העולים הם פשוט מס על הדור הצעיר שמצטרף לשוק העבודה והם תשלום העברה גם קדימה וגם אחורה. זה לא נכון, זה מאוד מקשה על חיי בני אדם והבעיה הכי גדולה שזה קרה סתם מתוך הזנחה. הקשר לריבית קיים אבל הוא קטן. יש את מרכיב המחסור בדירות, כי זה מונופול ממשלתי שעובד רע מאוד. התוצאה היא שהמחירים גבוהים מדי. צריך לפתור את זה מהר, וזה לא קשור למשכנתאות - הן רק כלי מייצב זמני, לא פתרון. הפתרון בינתיים לא קורה, לצערי. זו בעיה מהותית לכלכלה ולדור הצעיר, זו לא בעיה של הבנקים". בן שימול חלק על דבריו: "הממשלה מבצעת היום מספר צעדים בשוק הדיור. יש תכנונים, בניגוד למה שצידון אמר. האפקט המצטבר יתרום בסוף לירידה אפשרית של מחירי הדירות. מישור ראשון שבו פועלים הוא הסכמי הגג עם הרשויות המקומיות בהיקף מצטבר של עשרות אלפי יחידות דיור. מישור נוסף הוא שכירות לטווח ארוך. גם נושא הודל"ים אמור להאיץ את עניין ההיצע וישפיע על הסביבה. לגבי מע"מ 0% אני מודע לביקורת ומאמין שבטווח הקצר אותם רוכשים שישבו על הגדר יתנפלו על הדירות ונראה עליית מחירים, אבל בטווח הארוך זה יתאזן". |
