נתוני נדלן

היחס בין הגידול במשכורת לבין הגידול במחיר דירות מאז 1980

הכנסות ועשורים לפי ערים

מנהל קרנות בכיר: "מה שקורה עכשיו בקונצרני זה ניפוח בועה, אנחנו ברף עליון של מזומנים - וזה יגיע בענק למניות"

כתבה בביזפורטל שמרמזת על בועה באגח הקונצרני
להלן קישור לכתבה המקורית.

הציבור מנפח מנהל קרנות בכיר: "מה שקורה עכשיו בקונצרני זה ניפוח בועה, אנחנו ברף עליון של מזומנים - וזה יגיע בענק למניות" מיליארדים מזרים הציבור לקונצרני, Bizportal שוחח עם בכיר בתעשיה על ההשפעות. צפו בגרף - נפילת התשואה של ה'תל בונד 60' יוסי פינק | 11/02/2013 10:58

הציבור הישראלי דוהר לבורסה, מתמקד באג"ח הקונצרני ואלו נסחרים בתשואות שמתקרבות לגרד את הריצפה. רק בשבוע החולף הזרים הציבור 470 מיליון שקלים לקרנות הקונצרניות ועוד 390 מיליון שקלים לקרנות כללי, שאף הן משקיעות בקונצרני. הסכומים הללו מצטרפים למיליארדים שכבר הזרים הציבור לאפיק הקונצרני בחודשים האחרונים, והתוצאה - ירידה חדה בתשואת התל בונדים. רוצה לדבר על זה עם המקצוענים? כנס לפורום של Bizportal כך לדוגמה, מדד התל בונד 60 שנסחר בסוף יוני האחרון בתשואה של 4.01%, נסחר הבוקר הבוקר בתשואת שפל של 1.66% בלבד. אמנם הריבית הייתה אז ברמה של 2.5% וכעת עומדת על 1.75%, ובכל זאת בזמן שהריבית הופחתה ב-0.75%, בתל בונד הירידה הסתכמה ב-2.4%. פער משמעותי שנובע מזרימת הכספים האדירה בקרנות, וגם בקופות. מנהל השקעות בכיר איתו שוחחנו, אומר היום ל-Bizportal כי "אנחנו ברף העליות של המזומן, אתה כל יום מקבל כסף לקרנות הקונצרניות וכבר לא מצליח להתכסות - כי אין מה לקנות בתשואות שאליהן השוק הגיע. השוק מחפש מימוש שלא מגיע, וזה בגלל זרימת הכספים העצומה. גם בהנפקות בלתי אפשרי לקנות כי יש שם טירוף של קונים ואתה לא מקבל את מה שהזמנת. היום למשל יש את ההנפקה של הפניקס (שלב מוסדי), הזמנתי מתחת למחיר המקסימום, ועדיין אני לא מאמין שאני אקבל". לדבריו של אותו מנהל השקעות, "זה לא יימשך לאורך זמן, כי כרגע התשואה בקונצרני לא מפצה על הסיכון. אתה מקבל 1.7%, תוריד מזה 0.4% על דמי נוהל בתעודות ותוריד גם מס ואתה נשאר עם בקושי 1%. זה לא מפצה על הסיכון בהשקעה. לכן יקרה אחד מהשניים - או שהריבית תתחיל לטפס ואז האג"ח הממשלתי והפקדונות בבנק יהפכו לאלטרנטיבה, או שאנשים יבינו שהשלב הבא זה מניות ויתחילו לעבור לשם. כל עוד נמשך המצב הקיים, זה ממש ניפוח של בועה, בתחושה שלי האווירה הזו תשחק לידיים של שוק המניות, בשלב מסוים הציבור יעבור לשם ואנחנו נראה עליות חדות". תשואת התל בונד 60 בשנה האחרונה

כתבה מדהימה בדה מרקר שמרמזת על בועת אג"ח בחו"ל.
להלן קישור לכתבה המקורית.

איך שאג"ח מסתובב לו

נחום לא חזיר: לפעמים ימכור ברווח של 4%, לפעמים ב-7%

• 07:16
• 11.02.2013
• מאת: התרנגולת

נחום - לנחום היתה פעם סוכנות תיירות גדולה, שנמכרה (תודה לאל). הסוכנות עברה לנתניה, הכסף לשווייץ. כיום, כדי להעביר את הזמן משחק נחום בבורסה. הוא תמיד הולך לאיפה שנמצא הכסף קל. זו לא בושה. בבורסה אין פרס על מאמץ. היום הכסף כי קל הוא הנפקות אג"ח, לא בארץ חס וחלילה, בהנפקות בחו"ל. בשנה שעברה, למשל, עשה נחום 50% והכל בקלי קלות. רוצים לדעת איך? הנה.
איך זה עובד? רוג'ר מהבנק בשווייץ מתקשר, "נחום", הוא אומר במבטא המשונה שלו, "יש הנפקה טובה". רוג'ר ממליץ ונחום מזמין. לרוב יזמין ב-2 מיליון דולר, לפעמים גם ב-10. נחום יודע שבהנפקות טובות לא יקבל את מלוא הסחורה ולכן הבנק מספק אשראי. כמה? בגדול כמה שרוצים, העיקר לקבל את הסחורה. נחום אדם טוב ומאמין שמי שמקבל צריך גם לתת, ולכן ביום הראשון של המסחר הוא משחרר את כל הסחורה לקונים.
נחום לא חזיר: לפעמים ימכור ברווח של 4%, לפעמים ב-7%. שלא תטעו, לא תמיד הולך לו. היו מקרים שבהם נחום הרוויח רק 2%. טוב, מי שבבורסה צריך גם לדעת גם להפסיד.
לירון ותמיר - לירון ותמיר הם מנהלי דסק אג"ח חו"ל באחד הגופים המוסדיים בארץ. גם הם רוצים להרוויח בהנפקות: מזמינים ולא תמיד מקבלים. מה לעשות? אג"ח זה הסחורה הכי חמה בעולם היום, וכשיש קופצים רבים רק קרובים לצלחת מקבלים, כמו הבנקים בשווייץ למשל.
הנס 1 - סיפורו של יאנג ז'או; זמן: לפני כמה חודשים; מקום: סין
חצי בוקר מסתובב יאנג עם בחילה. "לא!", ככה ישר לפנים אמר לו מנהל הבנק, אפילו כוס תה לא הציע. איך יחזיר את ההלוואה? איך יקדם את הפרויקט? לפני שלוש שנים, כשהנדל"ן היה בשיא, המנוול דחף לו כסף כמו זבל. היום, כשהנדל"ן בקרשים, יואן שחוק הבנק לא נותן. מכורסת המנהל נשלח יאנג לשבת על כיסא של סתם אנשים. יד חולפת הניחה כוס מים לידו, יאנג מנסה ללגום, ידו רועדת וטיפות נוזלות על סנטרו.
אחרי שעתיים מתיישב מולו "חליפה מדברת", או בכינוי הידוע יותר שלו "סגן המנהל". החליפה מכניס לראשון ומתחיל לברבר בנקאית. "תראה אדון ז'או, אפשר לעזור לך. נשיג לך כסף.. זה אינטרס שלנו. זה לא אנחנו חלילה, אתה מבין, אלה הוראות מהממשלה. אבל יש פתרון: במערב יש כסף, נפנה אותך לבנק השקעות. אני מאמין שאפשר לסדר לך אג"ח".
עצביו של יאנג לא עומדים לו. "אתה עובד עלי", צורח יאנג, "אם בסין לא רוצים לתת לי הלוואה, מי ייתן? האמריקאים? הצרפתים? מה אתה חושב, שיושבים שם מפגרים? שיתנו 400 מיליון דולר לפרויקט נדל"ן ריק בסין".
החליפה לא מתרגש ואומר בשלווה: "אדון ז'או, בסך הכל אני מבקש ממך להאמין, מה כבר יש לך להפסיד? חוץ מזה, אנחנו נשתתף בחלק מעלות ההנפקה. זה אינטרס שלנו לקבל את החוב".
הנס 2 - זמן: הווה; מקום: סין
ז'או מתבונן שוב ושוב במסך כלא מאמין. לפני שעה הודיעו לו כי תמורת ההנפקה הועברו 600 מיליון דולר לחשבון החברה. רבע שעה הוא כבר בוהה במסך ועדיין לא מעכל.
חמישה חודשים עברו ועדיין הכל נראה כל כך משונה. ההליכה לחברה הדירוג, פגישה עם הבנקאים להשקעות, אבל הכי מוזר - ממש שיא הביזריות - זה שהוא קיבל את הכסף ועוד יותר ממה שרצה. מי לעזאזל בעולם נתן הלוואה על נדל"ן ריק בסין? לפתע הוא תופס את עצמו: איך אחזיר את הכסף? ז'או מגרש את המחשבות הרעות ומעודד את עצמו -  העיקר שהכסף בבנק. אמנם הריבית ששילם אינה נמוכה (8.5% לשבע שנים) ועוד כך וכך אחוזים לבנק להשקעות לחתמים ולחברות הדירוג, אבל למי אכפת. הצרות נדחו לעוד שנה, ושנה זה הרבה זמן בעולם הזה. הממשלה יכולה לעודד את שוק הנדל"ן, הריבית תרד, ואם לא כלום לא יקרה. אז מקסימום לא יחזיר את הכסף, העיקר שבסין השם ז'או לא נשרף.
מתוך מדור דרושים בעיתון בריטי ידוע - למחלקת האג"ח של בנק השקעות דרוש עובד; תנאי מקדים: חוש הומור ודמיון עשיר.
גיוס עובדים בעלי חוש הומור הוכיח את עצמו כמשתלם. תשקיפי אג"ח נהפכו בעת האחרונה ממסמך משעמם להומורסקת מתיחות משעשעת מבית היוצר של יהודה ברקן את יגאל שילון. בואו ניקח לדוגמה את תשקיף המתיחות המצחיק עד דמעות BOND COCO: בתשקיף זה הלקוח התמים חושב שהוא קונה אג"ח של בנק מכובד עד שמושון החביב קופץ מדף 58 שורה 7 בתשקיף עם שורת תנאים שהופכים את האג"ח היציב לסמרטוט חסר תועלת.
אם אתם לא חובבי מתיחות, יש גם תכנים אחרים, למשל "המהפך": בתשקיף זה פרויקט נדל"ן מכוער ללא הון וללא תזרים בסין נהפך באמצעות כמה טבלאות אקסל ליפיפייה סקסית מגרה.
שנה מהיום: מתוך מודעות לסרט החדש מצחיק יותר מ-1987, קורע יותר מ-2000, מפיל יותר מ-2008 - קבלו את פצצת הבידור של 2013: "האג"ח שקרע אותי".
ג'ודי פרז'נסקי - המצב הכלכלי בפיטסבורג לא הכי טוב, אבל לג'ודי (מתווכת נדל"ן) היתה שנה מצוינת. הנדל"ן התחיל לזוז ותיק ההשקעות שצלע התחיל לרוץ, ותנחשו ממה רוב התשואה? מאג"ח, כן מאג"ח. בהתחלה, כשהברוקר שלה דיבר על אג"ח כעל סחורה מעניינת, היא חשבה שהוא ירד מהפסים. לקנות תיק אגח HY מחו"ל ועוד ממדינות וחברות שהיא לא שמעה עליהן? שערוריה. אבל כשהברוקר שלה הסביר לה שהם לא יקנו ישירות, אלה רק דרך קרנות נאמנות ו-ETF היא התרצתה. "רק קצת", היא ביקשה.
אבל כשקרנות האג"ח התחילו לטוס היא התלהבה מהרעיון. "שים עוד כסף באג"ח", היא צועקת בטלפון, "תקנה לי את תעודות הסל שקונות אג"ח מעל 5% תשואה, ותמכור money market ו-Treasuries". "אבל ג'ודי", מהסס הברוקר. "אל תהיה סיסי", היא חותכת, "זה הכסף שלי, דון. אל תפחד. היכנס בכל הכוח".
רג'ון, מנהל, ואלכס, אנליסט, בקרן HY גלובלית - יום שני, רג'ון מרים את הטלפון: "אלכס, תגיע בבקשה אלי למשרד". אלכס, צעיר מקריח, נראה מבוגר מגילו, אבל מלא אנרגיה, נכנס למשרד. "שמע אלכס, יש לי שתי בשורות, אחת טובה ואחת רעה: הטובה היא שאנו מקבלים ים של כסף לקרן, והרעה היא שאין לנו מה לקנות. יש לך רעיונות?"
אלכס חותך ישר. "לא, אין שום רעיונות. כל ההנפקות בתשואה גבוהה הם זבל טהור". רגו'ן מחייך: "אלכס, אז מה כן? אנחנו חייבים לקנות סחורה". אלכס, בתנועת יד לא רצונית, מיישר את מעט השערות שנותרו לו. "שמע יצא איזה זבל סיני בתשואה של 9% לשבע שנים". "מה הדירוג?", מתעניין רג'ון. "BB", משיב אלכס. "טוב", אומר רג'ון. "זה בקריטריונים. תקנה". "רג'ון, אתה יודע שהדירוג הזה מזויף ואין בחברות האלה כלום. זה סתם תרגיל של הבנקים הסיניים לגלגל את החובות הרעים שלהם לשוק הבינלאומי". "כן, כן, אני יודע", משיב רג'ון. "אבל בוא נעשה את עצמנו שאנחנו לא יודעים. יש לנו תשקיף שמכסה אותנו, וחוץ מזה הלקוחות רוצים נקניקיות. אז נדחוף להם נקניקיות. אנחנו עסק, לא איזה מנזר מזוין".
רוג'ר ז'נווה - רוג'ר מרים את הטלפון. "נחום על הקו", אומרת מישל. "מצוין, תעבירי", אומר רוג'ר. "נחום, יש הנפקה מעניינת". "מה?", מתעניין נחום. "איזה זבל סיני שנותן סביב 9% לשבע שנים", משיב רוג'ר. "מה טוב בזה?", מתעניין נחום. "החברה זבל, אבל האג"ח זהב" משיב רוג'ר. "נעבוד בנוהל הרגיל. ניגש להנפקה ונמכור ביום הראשון ברווח". "יאללה תזמין", אומר נחום. "בכמה?", אומר רוג'ר. "כרגיל ב-4-5 מיליון דולר. תחליט אתה", משיב נחום.
אמונה - נחום אדם מאמין. בכל ערב ייגש לחדר הקטן שבקצה המסדרון עמו פרחים, קטורת ונרות ריחנים, יפתח את הדלת, את גבעולי פרחים יטביע באגרטל, את הקטורת והנרות ידליק ויניח על השידה הקטנה, יכבה את האור, יישב על הכורסה שמול השידה. מעל השידה תמונה גדולה של מיטיבו. בתמונה דיוקן של איש מבוגר, זקן מעטר את פניו השלוות והחכמות. נחום יתבונן כמה דקות, ינשק את הדמות, ייאנח וימלמל: "תודה בן, תודה לך בן ברננקי על הטוב שנתת".

אני מאוד לא מסכים עם המסקנות אבל הנתונים מעניינים.

להלן קישור למאמר המקורי.

one Simple Chart That Proves the PC Is Dead

 
February 1, 2013 | Comments (70)

Stop me if you've heard this one before: the PC is dead. This has been a recurring debate in the tech world for years. Plenty of digital ink has been spilled right here on Fool.com trying to prove and disprove that notion. Investors would be surprised at how much has actually happened over the past three to four years.

Apple (NASDAQ: AAPL  ) has proclaimed that we're now entering the "Post-PC" era, but Microsoft (NASDAQ: MSFT  ) thinks it's more like "PC-Plus." I'll show you one simple chart that proves the PC is dead.

Three for the price of one!
First, I have a little confession to make. I've misled you a tiny bit; there's actually more than one chart for us to go through, but don't worry, we'll get to it. I've compiled four years of quarterly historical data from IDC on the smartphone, tablet, and PC markets and created a handful of charts to make my case.

These are worldwide PC unit shipments over the past four years:

Source: IDC.

I know what you're thinking right now: "Reports of the PC's death are greatly exaggerated." Sure, the PC market isn't growing like it used to, and total unit shipments in 2012 came in at 352.4 million. That's still a big market any way you slice it, and units were down only 3.2% from the 363.9 million units that were moved in 2011. "Death" may seem a little dramatic for an annual decline of "just" 3.2%.

The previous chart is not the problem, though. This one is:

Source: IDC.

While the overall PC market is down marginally, smartphone and tablet units have absolutely exploded. If you think about the computing landscape today, these three categories of devices represent the primary ways in which people compute and connect. Back in 2009, PCs really were the dominant form factor used in computing, and the smartphone market was still nascent and a relatively niche segment of the broader mobile phone market, even after Apple revolutionized the industry in 2007 with the iPhone.

There's much debate over how viable an alternative tablets currently are to PCs, but this is a classic textbook case of disruption happening before our very eyes, where a new technology invades from below before it can satisfy mainstream performance needs. Over time, the new technology improves on performance and moves up-market once it reaches performance parity (usually with cost advantages), causing the incumbent technology to retreat upwards into higher-performance niche segments.

This is the true threat to the PC, as widespread global adoption of smartphones and tablets can arguably replace the PC for most users' casual needs. Soon, tablets will replace most consumer PCs. The first sign that this is happening will be extended upgrade cycles, followed by minimal consumer PC upgrades. PCs will always have a place in enterprise and higher-performance professional segments, but the mainstream consumer is shifting to mobile -- fast.

If we look at the broader market for computing devices through this lens, the PC's share has absolutely plunged. This is the chart that proves that the PC is indeed dead.

Source: IDC.

At the beginning of 2009, the PC comprised nearly two-thirds of all computing devices, with the rest being smartphones. Then Apple introduced the iPad in Q2 2010 and jump-started the tablet market, which has now grown to 122.6 million units in 2012. In less than three years, the tablet market is now already a third of the PC market in unit terms.

Mobile device adoption shows no signs of slowing down, and now PCs are just a quarter of all computing devices sold today. That's an incredible decline in the PC's share of the computing market over the span of just four years. This is what people are talking about when they refer to the death of the PC.

One for the road
How do Apple and Microsoft play into all of this?

Microsoft continues to dominate the PC landscape. Linux market share tends to hover around 1% and Apple was about 4.8% of the global PC market last year. That leaves the remaining 94% or so of PCs running Windows. Smartphone OS figures for Q4 2012 have not been released yet by IDC, but Windows Phone and Windows Mobile market share is typically between 2% to 3%.

Only in the fourth quarter did Microsoft officially enter the tablet market meaningfully with Windows 8 and Surface, and IDC pegs Q4 Surface units at 900,000. In December, IDC estimated that Windows would garner 2.9% of the tablet market in 2012.

When you put all of that together, Microsoft owned about 30.3% of the entire computing device market in 2012. Back in 2009 when the tablet market didn't exist, that figure was 64.2%. That's a remarkable drop in Microsoft's total share of the computing market.

In contrast, while Apple has always been a small player in the PC market, it's been the defining company of the smartphone and tablet markets. While Microsoft was seeing its share of computing decline, Apple's has more than tripled, from 6.1% to 20.7%.

Sources: IDC and Apple.

Tim Cook has long voiced his belief that the tablet market will soon eclipse the PC market as part of the "Post-PC" rhetoric. So far, it's playing out more like Apple envisioned it instead of how Microsoft saw it going.

There's no doubt that Apple is at the center of technology's largest revolution ever, and that longtime shareholders have been handsomely rewarded with over 1,000% gains. However, there is a debate raging as to whether Apple remains a buy. The Motley Fool's senior technology analyst and managing bureau chief, Eric Bleeker, is prepared to fill you in on both reasons to buy and reasons to sell Apple, and what opportunities are left for the company (and your portfolio) going forward. To get instant access to his latest thinking on Apple, simply click here now.

מודל טכני שפשוט עובד יפה לאורך זמן

להלן קישור למאמר המקורי שקקראתי על המודל בחו"ל.

והתאמת המודל לשוק המקומי:

מצ"ב קובץ אקסל שיש בו מודל טכני פשוט.

שיטת המודל:

א.      מסתכלים כל פעם ביום המסחר האחרון של החוד.

ב.      אם מדד תל אביב 100 עובר את הממוצע הנע של 10 החודשים שקדמו לו (רק סוף החודשים) – עלינו להיות בחודש הבא בתעודת סל שצמודה לתל אביב 100

ג.       אם מדד תל אביב 100 נמוך מהממוצע הנ"ל של 10 החודשים שקדמו לו (כאמור, רק הנתון של סוף החודש) – עלינו להיות בחודש הבא בתעודת סל שצמודה למדד המקמ

כפי שניתן לראות

472 ₪ שהושקעו במדד תל אביב 100 בנובמבר 2011 שווים היום 1073 ש"ח

אותם 472 ₪ שהושקעו על פי המודל המצורף לעיל הניבו 1790 ₪

וזה עוד לפני שאני מדבר על ההבדלים בסיכון בין 2 האפשרויות, הירידות המקסימליות ועוד.

להלן קישור לקובץ האקסל על הבורסה הישראלית

התפתחות חובות הציבור בשנים נאחרונות

בעיקר בתחום המשכנתאות זה נראה מפחיד

האם השקל חזק מדי - פרסום מ 2008

האם השקל חזק מידי?

יולי 2008

התחזקותו של השקל מול המטבעות העיקריים הפתיעה רבים במשק הישראלי. מהו סוד כוחו של השקל? האם השקל החזק יישאר איתנו לאורך זמן, או שהוא צפוי להיחלש בעתיד הקרוב?

שער החליפין הוא אגוז קשה עבור הכלכלנים; מצד אחד קשה מאוד לחזות אותו, ומצד שני אין מחיר שמשפיע על המשק יותר משער החליפין.

מה בכל זאת יכולים הכלכלנים להגיד על שער החליפין?

במהלך השנים הוצאו מודלים רבים שניסו לחזות את שער החליפין. אולם מסתבר, שדווקא המודל הוותיק ביותר, עמד במבחן הזמן ועדיין נחשב כאינדיקטור המקובל לקביעת שער החליפין ה"נכון".

מודל זה נקרא מודל שוויון כוח הקנייה – Purchasing Power Parity PPP.

מודל שוויון כוח הקנייה מתבסס על הכלל של מחיר אחד – The Law of One Price – שקובע שמוצרים זהים, שנסחרים ללא מגבלות וללא מסים, ימכרו במחיר זהה בכל מקום בעולם. דוגמאות לכלל של מחיר אחד הם גז ונפט, מתכות ומוצרים חקלאיים (Commodities) שנסחרים בבורסות שונות בעולם במחיר כמעט זהה. הכלל של מחיר אחד עובד מכיוון שבכל מצב אחר הייתה נוצרת הזדמנות לארביטראז': אם חבית נפט הייתה נמכרת במחיר שונה במקומות שונים בעולם, ניתן היה לקנות אותה במקום שבו היא נמכרת בזול ולמכור אותה ברווח במקום שבו היא נמכרת ביוקר. כתוצאה מכך היה נוצר ביקוש לנפט במקום שבו הוא נמכר בזול, שהיה מעלה את המחיר, והיצע של נפט במקום שבו הוא נמכר ביוקר, שהיה מוריד את המחיר. ההזדמנות לארביטראז' נפסקת רק כשהמחיר בשני המקומות משתווה. מודל שוויון כוח הקניה (PPP) מרחיב את הכלל של מחיר אחד וקובע ששער החליפין ה"נכון" בין שני מטבעות, הוא שער החליפין שבו המחיר של סל זהה של סחורות ושירותים בשתי המדינות, יהיה שווה. בכל מצב אחר תהיה הזדמנות לארביטראז' ולפיכך שיווי משקל יושג רק כששער החליפין ישתווה לשער של PPP.

השבועון "אקונומיסט" מפרסם מידי שנה גרסה קלילה של שערי PPP באמצעות מדד הביג-מאק (Big Mac Index). ה"אקונומיסט" משווה את מחיריהן של קציצות מקדונלדס במדינות שונות ומחשב לפיהם את השער של PPP. כך למשל, בחודש יולי 2007, היה המחיר הממוצע של ביג-מאק בגוש האירו 3.06 אירו ואילו המחיר הממוצע של ביג מאק בארה"ב היה 3.41 דולר. לפיכך השער של PPP של האירו לדולר, שמשווה את מחירי הביג-מאק בארה”ב ובגוש האירו, הוא 1.12 (3.41 מחולק ב- 3.06); שער החליפין ביולי 2007, היה 1.36 דולר לאירו, ולפיכך המסקנה של ה"אקונומיסט" היא ששערו של האירו ביחס לדולר גבוה מידי וכוחות השוק יביאו בסופו של דבר להתחזקות הדולר ביחס לאירו.

הבנק העולמי מחשב כל שלוש שנים שערי PPP שמתייחסים לסל רחב של מוצרים ושירותים שנמדד ב- 146 מדינות. באופן דומה למדד הביג-מאק, מחושב השער של PPP כיחס שבין המחיר של סל המוצרים והשירותים בכל מדינה, למחיר של סל שירותים ומוצרים זהה בארה"ב. אם לדוגמה שער החליפין של אירו ביחס לדולר שווה לשער של PPP, המשמעות היא שרמת המחירים הממוצעת בגוש האירו שווה לרמת המחירים הממוצעת בארה"ב. בפברואר 2008 פרסם הבנק העולמי את התוצאות של הסקר האחרון שנערך בשנת 2005.

מסתבר שמדד הביג-מאק, למרות פשטותו, נותן תוצאות די קרובות לאלה של הסקר של הבנק העולמי, כפי שניתן לראות בשני תרשימים שלהלן:

תרשים 1 א': שער של PPP ושער חליפין אירו-דולר לפי הסקר של הבנק העולמי

תרשים 1 ב': שער של PPP ושער חליפין אירו-דולר לפי מדד ביג-מאק

עפ"י הסקר של הבנק העולמי (תרשים 1 א') השער של PPP, בגוש האירו (מסומן בכחול), עמד על כ- 1.20 דולר לאירו, במהלך 9 השנים האחרונות. שער החליפין (מסומן באדום) היה נמוך יותר מהשער של PPP עד שנת 2003 שבה הוא התכנס לשער של PPP. במהלך השנים 2003 עד 2006 היה שער החליפין שווה בקירוב לשער של PPP. החל משנת 2007 עלה שער החליפין מעל השער של PPP עד לרמה של כ- 1.50 דולר לאירו במחצית 2008. המשמעות היא שרמת המחירים הממוצעת באירופה, גבוהה היום בכ- 25% מרמת המחירים הממוצעת בארה"ב; במצב כזה, לפי מודל שוויון כוח הקניה, האירו צפוי להיחלש ביחס לדולר.

תוצאה דומה מתקבלת גם לפי מדד הביג-מאק (תרשים 1-ב'): עד שנת 2002 היה שער החליפין של האירו לדולר נמוך מהשער של PPP; החל משנת 2003 שער החליפין בפועל היה גבוה מהשער של PPP ולפיכך, גם לפי מדד הביג-מאק, האירו צפוי להיחלש ביחס לדולר.

האם מודל שוויון כוח הקנייה מצליח לחזות שינויים בשער החליפין?

במאמר שהתפרסם לפני כ- 4 שנים ב- Journal of Economic Perspectives:

The Purchasing Power Parity Debate

Alan M. Taylor and Mark P. Taylor, Journal of Economic Perspectives, Fall 2004

סוקרים החוקרים את המחקר כלכלי בנושא מודל שוויון כוח הקנייה. החוקרים מסכמים את תוצאות המחקרים הרבים, שנערכו ב- 35 השנים האחרונות, באופן הבא:

א. מודל ה- PPP איננו עובד בטווח הקצר הבינוני:

שער החליפין מפגין תנודתיות רבה ביחס לשער של PPP. במשך תקופות ארוכות, שיכולות להימשך גם מספר שנים, שער החליפין עשוי לסטות מהשער של PPP.

ב. ההתכנסות לשער של PPP היא אטית:

במדינות שבהן רמות ההכנסה לנפש דומות, שער החליפין מתכנס בהדרגה לשער של PPP. ההתכנסות היא אטית ויכולה להימשך מספר שנים.

ג. במדינות שבהן רמת הכנסה נמוכה שער החליפין יהיה בד"כ נמוך יותר מהשער של PPP:

תופעה זאת, שנקראת Harrod-Balassa-Samuelson (HBS) Effect, על שמם של הכלכלנים שחקרו אותה, נובעת מכך שרמת המחירים בכל מדינה היא ממוצע משוקלל של מוצרים ושירותים סחירים ולא סחירים. לדוגמה: מחירו של הביג-מאק מורכב ממחיריהם של בשר, חיטה וירקות שהם סחירים, אבל גם מעלות העבודה של הטבחים והמגישים שאיננה סחירה. לפיכך המחיר של ביג-מאק בארצות בעלות הכנסה נמוכה יהיה בד"כ נמוך יותר ממחירו בארצות בעלות הכנסה גבוהה. לדוגמה: בחודש יולי 2007 היה מחירו הממוצע של ביג מאק בגוש האירו 3.06 אירו, לעומת 1.85 אירו בצ'כיה, 2.45 אירו בהונגריה ו- 1.35 אירו באוקראינה.

בסקר של הבנק העולמי, שבודק סל רחב הרבה יותר של מוצרים ושירותים, מחושבת רמת המחירים הממוצעת של כל מדינה ביחס לארה"ב. כאשר שער החליפין שווה לשער של PPP רמת המחירים באותה מדינה משתווה לרמת המחירים בארה"ב. במדינות שבהן ההכנסה נמוכה, בד"כ רמת המחירים במדינה תהיה נמוכה יותר מרמת המחירים בארה"ב ולפיכך שער החליפין לא יתכנס לשער של PPP, אלא לשער שיווי משקל גבוה ממנו.

אז מה זה אומר לגבי השקל?

כדי לענות על השאלה הזאת, השתמשנו בנתונים שפרסם הבנק העולמי ( הנתונים לגבי ישראל פורסמו גם ע"י הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה) וחישבנו את השער של PPP לשקל ביחס לארבעה מטבעות: דולר, אירו, ליש"ט ויין. רמת ההכנסה בישראל (שנמדדת באמצעות התמ"ג לנפש) היא נמוכה יחסית ועומדת על כ- 56% מרמת ההכנסה הממוצעת של המדינות המפותחות. לפיכך סביר להניח שרמת המחירים בישראל, במצב של שיווי משקל, תהיה נמוכה מרמת המחירים של המדינות הנ"ל. באמצעות מודל סטטיסטי אמדנו את רמת המחירים בישראל ביחס לרמת המחירים של המדינות המפותחות (שהיא כ- 82%) וחישבנו על פיה את השער של שיווי משקל (שמסומן בתרשים כ- HBS) שאליו צפוי שער החליפין להתכנס בטווח הארוך. התוצאות מוצגות בארבעת התרשימים שלהלן, כאשר השער של PPP מסומן בכחול, שער שיווי משקל עפ"י התוצאה של HBS מסומן בירוק ושער החליפין מסומן באדום.

תרשים 2-א': שער חליפין דולר-שקל

בין השנים 1999 עד 2001 היה שער החליפין נמוך מהשער של שיווי משקל, אבל התכנס אליו בהדרגה. בין השנים 2002 עד 2006 היה שער החליפין קרוב לשער שיווי משקל. בשנת 2007 התחיל שער החליפין לסטות כלפי מטה משער שיווי משקל, כך שבמחצית 2008 שער החליפין שווה לשער של PPP (שהוא נמוך מהשער של שיווי משקל). המשמעות היא שרמת המחירים בישראל במחצית שנת 2008 משתווה לרמת המחירים בארה"ב. מצב זה איננו מצב של שיווי משקל, עקב הפער ברמות ההכנסה, ולפיכך המודל צופה התחזקות של הדולר ביחס לשקל.

תרשים 2-ב': שער חליפין אירו-שקל

בין השנים 2000 עד 2003 היה שער החליפין נמוך משער שיווי משקל, אבל התכנס אליו בהדרגה. החל משנת 2004 ועד מחצית שנת 2008 נמצא שער החליפין קרוב מאוד לשער שיווי משקל. לפיכך המודל צופה יציבות של האירו ביחס לשקל.

תרשים 2-ג': שער חליפין ליש"ט-שקל

בשנת 1999 היה שער החליפין שווה לשער שיווי משקל; בין השנים 2000 ל- 2001 ירד שער החליפין מתחת לשער שיווי משקל, אולם חזר והתכנס אליו בשנים 2002 ו- 2003. בין השנים 2004 עד 2007 עלה שער החליפין מעל לשער שיווי משקל, אבל חזר והתכנס אליו במחצית 2008. לפיכך המודל צופה יציבות של הליש"ט ביחס לשקל.

תרשים 2-ד': שער חליפין יין-שקל

בין השנים 1999 ו- 2000 היה שער החליפין גבוה משער שיווי משקל, אבל התחיל להתכנס אליו בשנת 2001. בשנים 2001 עד 2003 היה שער חליפין גבוה במקצת משער שיווי משקל, אולם נע איתו במקביל. החל משנת 2004 התחיל שער החליפין להתכנס לשער שיווי משקל והגיע אליו בשנת 2007. במחצית 2008 ירד שער החליפין מתחת לשער שיווי משקל, ולפיכך המודל צופה התחזקות של היין ביחס לשקל.

נזכיר שוב שמודל שוויון כוח הקנייה הוא מודל של טווח ארוך שמתייחס למגמות בשערי חליפין בטווחי זמן של שנים.