המאמר מבוסס על מאמר שפורסם ב Credit Suisse Global Investment Returns Yearbook 2016
נתחיל עם להסתכל על הרביות הרשמיות בארה"ב מאז הוקם הפד:
בגדול ניתן לראות שמשנות ה 20 עד כעט 1950 הרבית ירדה באופן רצוף, מאז ועד תחילת שנות ה 80 הרבית עלתה ומאז תחילת שנות ה 80 עד היום הרבית יורדת.
לצורך העניין נגדיר סביבת רבית עולה או יורדת לפי הפעולה האחרונה שהנגיד עשה : אם הפעולה האקטיבית האחרונה היא העלאת רבית אז נגדיר רבית עולה (תחילת התקופה מסומנת בנקודות צהובות) ואם הפעולה האחרונה הורדת רבית נגדיר את התקופה כרבית יורדת (מסומן כנקודות ירוקות).
ב 100 השנים האחרונות היו כ 11 סבבים של עליות וירידות רבית כך שכל תקופה נמשכת בממוצע קצת פחות מ 5 שנים.
אותו הדבר סומן עבור אנגליה (מצ"ב):
מעניין לראות את השפעת השינוי ברבית בארה"ב ובנאגליה.
בארה"ב זה קרה בממוצע 2.1 פעמים בשנה ובאנגליה 3.7 פעמים בשנה:
כצפוי, העלאת רבית מורידה את המניות והורדת רבית מעלה אותם, כך גם לאיגרות חוב ומטבעות אולם השינויים לא מהותיים (היות ובד"ב הפעולה צפויה מראש).
להלן מה קורה לפני העלאת רבית ולאחריה בשוק המניות:
וכנ"ל בשוק האגח:
הגרף הכי חשוב מצ"ב. מה קורה במניות אג"ח ומטבעות בתקופות של עליות רבית, ירידות רבית וממוצע של הכל:
מניות: ניכר שההבדל כאן הוא הכימ מובהק ב 2 המדינות. שינויים במדיניות הרבית משפיעות עליהם באופן מובהק !
איגרות חוב: בעוד שבארה"ב באופן לא מפתיע השפעת הרבית מובהקת מאוד על איגרות החוב, באנגליה לא היתה השפעה מובהקת.
במטח התוצאה מפתיעה (אותי): באנגליה באופן טבעי אחרי עליית רבית המטבע מתחזק ולהיפך אבל בארה"ב זה עובד הפוך לגמרי ולי לא ברורה הסיבה.
מעניין לראות את התנהגות הסקטורים בארה"ב:
ניתן לראות בגרף שאם צופים עליית רבית כדאי להשקיע בבריאות ואנרגיה בעוד שבירידת רבית כדאי להשקיע בצריכה ומסחר.
הדבר האחרון זה השפעת עליית רבית על סחורות שונות שנתיים אחרי העלאת האבית הראשונה:
נתחיל עם להסתכל על הרביות הרשמיות בארה"ב מאז הוקם הפד:
בגדול ניתן לראות שמשנות ה 20 עד כעט 1950 הרבית ירדה באופן רצוף, מאז ועד תחילת שנות ה 80 הרבית עלתה ומאז תחילת שנות ה 80 עד היום הרבית יורדת.
לצורך העניין נגדיר סביבת רבית עולה או יורדת לפי הפעולה האחרונה שהנגיד עשה : אם הפעולה האקטיבית האחרונה היא העלאת רבית אז נגדיר רבית עולה (תחילת התקופה מסומנת בנקודות צהובות) ואם הפעולה האחרונה הורדת רבית נגדיר את התקופה כרבית יורדת (מסומן כנקודות ירוקות).
ב 100 השנים האחרונות היו כ 11 סבבים של עליות וירידות רבית כך שכל תקופה נמשכת בממוצע קצת פחות מ 5 שנים.
אותו הדבר סומן עבור אנגליה (מצ"ב):
מעניין לראות את השפעת השינוי ברבית בארה"ב ובנאגליה.
בארה"ב זה קרה בממוצע 2.1 פעמים בשנה ובאנגליה 3.7 פעמים בשנה:
כצפוי, העלאת רבית מורידה את המניות והורדת רבית מעלה אותם, כך גם לאיגרות חוב ומטבעות אולם השינויים לא מהותיים (היות ובד"ב הפעולה צפויה מראש).
להלן מה קורה לפני העלאת רבית ולאחריה בשוק המניות:
וכנ"ל בשוק האגח:
הגרף הכי חשוב מצ"ב. מה קורה במניות אג"ח ומטבעות בתקופות של עליות רבית, ירידות רבית וממוצע של הכל:
מניות: ניכר שההבדל כאן הוא הכימ מובהק ב 2 המדינות. שינויים במדיניות הרבית משפיעות עליהם באופן מובהק !
איגרות חוב: בעוד שבארה"ב באופן לא מפתיע השפעת הרבית מובהקת מאוד על איגרות החוב, באנגליה לא היתה השפעה מובהקת.
במטח התוצאה מפתיעה (אותי): באנגליה באופן טבעי אחרי עליית רבית המטבע מתחזק ולהיפך אבל בארה"ב זה עובד הפוך לגמרי ולי לא ברורה הסיבה.
מעניין לראות את התנהגות הסקטורים בארה"ב:
ניתן לראות בגרף שאם צופים עליית רבית כדאי להשקיע בבריאות ואנרגיה בעוד שבירידת רבית כדאי להשקיע בצריכה ומסחר.
הדבר האחרון זה השפעת עליית רבית על סחורות שונות שנתיים אחרי העלאת האבית הראשונה:
