להלן קישור לכתבה המקורית
בנק ישראל פרסם היום הנחיות לבנקים בנוגע לפעילות חריגה של לקוחות שיש לדווח עליה לרשויות f ההנחיות כוללות רשימה של 18 סימנים שעשויים להעיד על עבירות מס
הידוק הרגולציה בתחום העלמות המס נמשך: בנק ישראל פרסם היום (א') טיוטת הנחיות לבנקים לגבי זיהוי של דפוסי פעולה של לקוחות, העלולים להעיד על ביצוע עבירות מס. הפיקוח על הבנקים גיבש רשימה של 18 סימנים שעל הבנקים לדווח עליהם לרשויות כעל "פעילות בלתי רגילה". ההנחיות ייכנסו לתוקף כבר בסוף השנה הנוכחית, כלומר בתוך חודש וחצי.
בין הסימנים שעליהם מורה הפיקוח על הבנקים: העברה מרובה של כספים, בסכומים מהותיים, למדינות הנחשבות Off Shore (מקלטי מס); הסתרת אזרחות כפולה; סירוב של הלקוח לגלות את מקור הכנסותיו ועוד.
"כלים להפחית את הסיכון"
לפני כחודש נכנס לתוקפו תיקון לחוק איסור הלבנת הון, שכלל הוספת כמה עבירות מס חמורות והגדרתן כעבירות מקור. לפי החוק, הבנקים נדרשים לאתר פעילות בלתי רגילה של לקוחות, שעלולה להצביע על עבירות מס שהם יעשו, ולדווח עליה. בעקבות האחריות שהוטלה על הבנקים, החליט הפיקוח לעשות סדר ולפרסם הוראות ברורות כיצד לאתר פעולה חשודה של לקוחות.
לשם כך התייעץ הפיקוח על הבנקים עם רשות המסים בישראל ועם הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור.
"המציאות החוקית שבה פועלים כיום בנקים בארץ ובעולם מטילה על הבנק אחריות רבה בכל הקשור לזיהוי ודיווח בגין פעילות חריגה של לקוחותיו, ומגדילה את סיכון הציות שאליו חשוף הבנק", מסרה היום המפקחת על הבנקים ד"ר חדוה בר. "התיקון לחוק, הנותן כלים בידי הבנקים להפחית את הסיכון, יצריך הבנה ושיתוף פעולה מצד הלקוחות, אשר עשויים לחוש שהמידע הנדרש פוגע בפרטיותם או בחופש העיסוק שלהם. ההבהרות שמכתב זה נותן למערכת הבנקאית ולציבור יסייעו להקטין את המתיחות בין הבנקים ללקוחות בהקשר זה".
אחד "הדגלים האדומים" שמגדיר בנק ישראל בטיוטת ההנחיות הוא חשבונות ממוספרים, או חשבונות עם שמות קוד, שאין בהם זיהוי של הלקוח. סימן נוסף הוא הלוואות שניתנו ללקוח כנגד ביטחונות שהועמדו ע"י חברות המאוגדות במדינות Off Shore, התעקשות של הלקוח שהבנק לא ייצור איתו קשר באופן ישיר, וחשבונות של תושבי חוץ שבהם קיים ייפוי כוח לתושב ישראל (סימנים נוספים ראו ברשימה המצורפת). חלק מהנושאים הללו היו עד לפני כמה שנים פרקטיקה מקובלת בבנקים, ובגינם גם שילם בנק לאומי קנס כבד שהוטל עליו ע"י הרשויות בארה"ב, שמקיימות בימים אלה חקירה דומה גם מול בנק הפועלים ולאומי. נראה שההנחיות, הכוללות 18 סעיפים, שהיו בעבר חלק מהפרקטיקה הבנקאית הפכו כעת באופן רשמי לסימן אזהרה מפני פעילות של העלמת מס.
מלבד הסעיפים שפרסמה בר, היא גם דורשת מהבנקים לבחון שינויים נדרשים במדיניות איסור הלבנת הון, במיוחד בכל הקשור להנחיות "הכר את הלקוח", שנועדו למפות את הלקוח ואת פעילותו. בר גם דורשת לעדכן את הבקרות, את מערכי ההדרכה בבנקים ואת נוהלי הבנקים בהתאם להוראות שפורסמו.
מסייען בהעלמת מס לעוזר של הרגולטור
תחום העלמות המס עבר שינויים דרמטיים בעשור האחרון. הרגולטורים בעולם, ובראשם הרגולטורים בארה"ב, הכריזו מלחמת חורמה על מעלימי המס והפעילו את כל כובד משקלם בטיפול בתופעה הזאת.
לאורך השנים הבנקים נחשבו משתפי פעולה עם מעלימי המס. הם העלימו עין מהתנהגות חריגה של לקוחות, ובמקרים מסוימים אף סייעו באופן אקטיבי לאותם לקוחות. בעקבות זאת, שורה של בנקים, ובהם גם ישראליים, ספגו קנסות כבדים. בנק לאומי, לדוגמה, כבר ספג קנס עתק של 400 מיליון דולר מהאמריקאים, וגם בנק הפועלים ומזרחי טפחות עלולים לספוג קנס כבד בגין סוגיות אלה.
המלחמה שהכריזו הרגולטורים על תופעת מעלימי המס הובילה גם לשינוי ביחס של הבנקים לתופעה. הבנקים (אולי באיחור) קראו את המפה והחלו להיפטר מלקוחות בעייתיים ולדווח על התנהלות בעייתית של לקוחות אחרים, כדי שהרגולטור לא יבוא אליהם בטענות שהם מסייעים למעלימי המס.
כך הפכו הבנקים לאט לאט מגורם שמסייע ללקוח מעלים מס לזרוע סיוע של הרגולטור במלחמה בתופעה. אלא שעד היום לא יצאו בישראל הנחיות ברורות לגבי איתור לקוחות בעייתיים, אלא רק הנחיות כלליות. כתוצאה מכך, כל בנק אימץ לעצמו מדיניות בהתאם לייעוץ המשפטי שקיבל. בחלק מהמקרים היא אף הייתה מחמירה מדי והביאה לזעם של לקוחות, שהתלוננו שהבנק חודר לפרטיותם או מסרב להעניק להם שירותים בנקאיים.
היום עושה בנק ישראל סדר בסוגיה ומפרסם הוראות ברורות, שאמורות להביא ליישור קו במדיניות בין הבנקים השונים, ובמערכת היחסים שלהם עם לקוחותיהם.
הדגלים האדומים המרכזיים שמסמן בנק ישראל
העברות כספים מהותיות ומרובות למדינות off shore
היקפי פעילות שאינם תואמים את אופי החשבון
חשבונות תושבי חוץ עם ייפוי כוח לתושב ישראל
חשבונות ממוספרים או מקודדים
הלוואות המגובות בביטחונות או ערבויות הנמצאות בשלוחות חו"ל
הסתרת אזרחות כפולה של הלקוח
התעקשות לקוח שהבנק לא ייצור עמו קשר
התעניינות חריגה של הלקוח בסוגיות מס
סירוב של הלקוח לדווח על מקור עושרו
סירוב הלקוח להציג אישור כי נכסיו דווחו לרשויות המס