יש 2 גורמים עיקריים שמשפיעים על תמחור שוק המניות.
הראשון (וזה מובן) זה רווחיות החברות – לאורך זמן יש מתאם גבוה (אם כי
לא גבוה מאוד) בין רווחיות החברות לשווי השוק של המניות.
השני (וזה פחות אינטואיטיבי) זה מכפיל הרווח שהמשקיעים מוכנים לשלם עבור הרווח. שוק שהמשקיעים מוכנים
לשלם עבורו מכפיל רווח של 20 יהיה כפול בערכו, על אותם רווחים משוק שהמשקיעים
מוכנים לשלם עבורו רק מכפיל של 10.
לפיכך, הבנת הגורמים המשפיעים על מכפיל הרווח שאותו המשקיעים מוכנים
לשלם, חשוב לא פחות מרווחי החברות כדי להבין את תמחור השוק.
הגרף שלעיל מראה את הקשר ההדוק (וההפוך) בין מדד האומללות (= סכום
האינפלציה השנתית והאבטלה) המיוצגת על ידי הקו המקוקו וציר ה Y הימני להין מכפיל רווח של 5 שנים המיוצג על ידי הקו השלם וציר ה Y השמאלי (2 הצירים מיצגים על ידי סקלה לוגריתמית).
בהתחלה כשראיתי את הגרף לא הבנתי מה הקשר בן מדד האומללות לבין מכפיל
הרווח של השוק, ואיך רואים קשר כל כך מובהק. אבל כשמנתחים את הפרמטרים אפשר להבין
טוב יותר את הקשר:
אינפלציה: ככל שהיאנפלציה גבוהה יותר כך הרבית גבוהה יותר ככל שהרבית
גבוהה יותר המכפיל על איגרות חוב נמוך יותר (רבית = 1 חלקי המכפיל) ולכן המכפיל על
המניות צפוי להיות נמוך יותר – הקשר ברור.
אבטלה: תקופות של אבטלה גבוהה מאופיינות בפסימיות לגבי העתיד ולכן
המשקיעים לא מוכנים לשלם מכפילים גבוהים על הרווחים ולכן המכפיל שוב – יורד.
אחרי שהבנתי את הסיבתיות גם
ירד לי האסימון איך זה משקיעים עדיין מוכנים לשלם את רמת המחירים הזו שמשקפת,
כאמור, רמת מכפילים גבוהה בהרבה מהממוצע (כפי שהראתי פעמים רבות בבלוג בעבר).
הגרף הזה גם מסביר עד מתי זה יימשך. סביר להניח, על סמך הגרף שכל עוד
רמות האינפלציה והאבטלה יהיו נמוכות אין סיבה שרמת המכפילים, ולכן השוק – ירדו.
כשיתחילו סימנים לעלייה באבטלה (למיטב ידיעתי אין כרגע) או באינפלציה
(יש סימנים ראשוניים בארה"ב והשאלה עד כמה הם מובהקים אבל זה דיון אחר) – אז
האיום על השוק יהיה מהותי !
רציתי לסיים ולכתוב שלמרות שלטווח הארוך אני פסימי (וכבר כתבתי על זה
הרבה), נראה על פניו, על סמך הגרף הזה שיש פוטנציאל בטווח הקצר לעוד עלייה ברמת
המכפילים היות ואנחנו במצב בו הפער בין הקו המקוקו (מדד האומללות) לקו המלא
(המכפיל בפועל) הוא מהגבוהים בהיסטוריה מה שמרמז על כך שיש עוד למכפילים לאן
לעלות.
אבל אז ראיתי מה קרה בעבר כשהקו המקוקו היה מהותית מעל המלא:
בתחילת שנות ה 70 היה פער כזה שלאחריו חלה ירידה דרסטית במכפילים (=
מפולת בשוק)
בסוף שנות ה 70 גם היה פער כזה וגם לאחריו המשכה הירידה במכפילים +=
מפולת בשוק)
באזור שנת 85 היה פער כזה ולאחריה חלה עלייה במכפילים (אם כי באמצע
היתה מיני מפולת של 87)
באזור השנים 2003-2007 היה פער כזה ובעקבותיו חלה ירידה במכפילים (=
מפולת)
בקיצור, ברוב הפערים בו היה פער חיובי בין המכפיל שצופה מדד האומללות
לכפיל בפועל – הבפער נסגר ע"י עליה במדד האומללות וירידה ברמת המכפילים.
לי זה נתן חומר מעניין למחשבה...
