יום שלישי, 22 בינואר 2013

מה יקרה לבורסה אם נחליט לתקוף באירן


קישור לכתבה המקורית

מה יקרה לבורסה אם נחליט לתקוף באיראן?

"קשה להעריך איך יתפתח תסריט כזה, אבל משקיעים שיזרקו הכל ויברחו מהבורסה יעשו טעות", אומר צבי סטפק, שגרף רווחים כשקנה מניות בשיא מלחמת לבנון השנייה ■ צפו: כך הגיבה הבורסה לאירועים ביטחוניים בולטים

אפרת פרץ
 
26/8/12
בסופו של דבר נתנו ראש הממשלה ושר הביטחון את הפקודה. מטוסי חיל האוויר המריאו מבסיסיהם, הפציצו את מתקני הגרעין באיראן, ומפלס החרדה של אזרחי ישראל עלה לגבהים חדשים. ישראלים רבים עזבו את בתיהם במרכז הארץ מחשש למתקפת טילים, אחרים מיהרו להצטייד במזון ובמצרכים לשעת חירום, ובשוק ההון? הבורסה נצבעה כמובן באדום, ומדדי המניות המרכזיים צנחו בחדות.
אם התרחיש הקודר הזה אכן יתממש, קרוב לוודאי שיהיו לו לא מעט השלכות קשות שאת היקפן קשה כמובן להעריך, אבל לפחות באפיק אחד הוא עשוי לייצר גם הזדמנות. ניתוח של השפעת אירועים מדיניים-ביטחוניים בעבר על שוק ההון המקומי, מגלה כי את הירידות החדות ביום האירוע ניתן היה לתרגם תוך זמן קצר לרווח של עד עשרות אחוזים.
בבית ההשקעות פסגות בחנו את השפעתם של 13 אירועים מהסוג הזה, בארץ ובעולם, על מדד ת"א 25, והמסקנה שעולה מהם ברורה: התגובה השלילית של המדד המוביל באחד העם היא לזמן קצר בלבד, כשבממוצע מדובר על ירידה של 8.5%. לעומת זאת, בשלושת השבועות שלאחר האירוע, ובחודשיים הבאים, מתקן המדד בחדות, ורושם עליות ממוצעות (מיום האירוע) של 6.25% ו-10.65%, בהתאמה.
האירוע שהביא לירידה החדה ביותר במדד בתקופה שנבדקה הוא התקפת הטרור על מגדלי התאומים בארה"ב, ב-11 בספטמבר 2001. ביום האירוע צנח המעו"ף ביותר מ-11%, אך כעבור כשלושה שבועות תיקן ב-7.6% וכעבור כחודשיים הוסיף לערכו יותר מ-23%.
האירוע שהביא לתיקון החד ביותר בטווח זמן של שלושה חודשים מיום האירוע הוא מבצע "עופרת יצוקה" ברצועת עזה שהתרחש בסוף דצמבר 2008. בזמן האירוע נפל המעו"ף ב-10% תוך שבוע, אך כעבור חודשיים השיב לערכו לא פחות מ-25%.
הרמטכ"ל נבהל והפסיד
מדינת ישראל "התברכה" כידוע באירועים מדיניים וביטחוניים רבים, החל במלחמות ובמבצעים צבאיים קצרים וכלה בחילופי שלטון תכופים. כל אלו בוודאי שלא תרמו ליציבותו של המשק המקומי, והעלו את רף החששות, גרמו לבריחת המשקיעים המקומיים ובעיקר הזרים, ואף הביאו לעיתים לשיתוק חלקי של המשק.
אחד האירועים הזכורים ביותר בהקשר זה הוא מלחמת לבנון השנייה שפרצה ב-12 ביולי 2006, לאחר חטיפת שני חייל צה"ל בסמוך לגבול עם לבנון. ביום שבו פרצה המלחמה איבד המעו"ף 4.2%, ובדיעבד אף נחשף כי במהלך היום הזה התפנה הרמטכ"ל אז, דן חלוץ, למכור את תיק ההשקעות הפרטי שלו. גם למחרת נמשכו הירידות והמעו"ף איבד 4% נוספים, אך בחינה של שלושת השבועות שלאחר האירוע מגלה כי מי שמכר את השקעותיו כמו חלוץ, הפסיד תיקון של 8% במדד. ומי שהיה מחכה חודשיים נוספים מיום המלחמה היה זוכה לתשואה של 16%.
"בעברי הייתי מורה להיסטוריה, ובהסתכלות לאחור ברגעי משבר מגלים שאנשים חושבים שהם הולכים לאבדון ובסופו של דבר הם יוצאים מחוזקים", אמר ל"גלובס" צבי סטפק, אז מנכ"ל מיטב וכיום יו"ר בית ההשקעות, ביום הראשון של מלחמת לבנון השנייה. "לא צריך להיות אופטימי כדי לקנות מניות, צריך להיות ריאליסט, אני דווקא קניתי היום מניות בבורסה בת"א".
האמירה הזאת של סטפק ביטאה את אחת משתי גישות הניהול העיקריות בתחום ההשקעות, גישה הגורסת כי יש לפעול נגד המגמה על מנת לנצל הזדמנויות. זאת ,בניגוד לגישה הבולטת השנייה המתמצה באמירה הידועה "The trend is your friend". כלומר, לך עם המגמה, היכנס לשוק כשהוא עולה, וצא ממנו כשהוא יורד.
ומה חושב סטפק היום? האם הפטפטת סביב תקיפה ישראלית אפשרית באיראן שדחפה בין היתר את הדולר לשער של מעל 4 שקלים ומכבידה על המדדים המובילים בבורסת בת"א על אף הראלי שנרשם בשוקי חו"ל, מהווה כעת הזדמנות השקעה? האם לדעתו חששות המשקיעים מקטסטרופה כלכלית במקרה שהתרחיש הזה אכן יתממש מוגזמים?
"40 שנה אני בביזנס, וקיבלתי לא פעם החלטות בניגוד למגמה בשוק, ואף פעם לא התחרטתי", משיב על כך סטפק. "עם זאת, המקרה של איראן, בהנחה שאכן יתממש, שונה ממלחמת לבנון. שם התסריט היה ידוע מראש. המלחמה פרצה, נורו טילים, והמשק היה משותק חלקית. במקרה של איראן, לעומת זאת, התסריט לא ברור וקיימים אינסוף תסריטים. אם היו אומרים לי שיפלו פה טילים בשבועיים הקרובים, לא הייתה לי בעיה לנצל הזדמנויות, אך אם זו הולכת להיות מלחמת התשה ממושכת, אז מדובר פה על סיפור אחר שעשוי לפגוע במשק לאורך זמן".
מלכודת הפסדים
מבחינת המשקיעים האי ודאות עליה מצביע סטפק, מובילה לפתרון אחד: לברוח ממניות ומאג"ח קונצרניות, ולהתבצר באפיקים שנתפסים כבטוחים. אך סטפק סבור כי דווקא הבטוח-לכאורה עלול להתגלות כמסוכן.
"משקיעים שיזרקו הכל ויגידו לעצמם וליועץ שלהם 'עזוב אותי בשקט, עד שאני לא יודע מה קורה עם איראן אני לא חוזר לבורסה', יקבלו החלטת השקעות שגויה", הוא אומר.
לדבריו, במצבים מהסוג הזה נוטים מרבית המשקיעים להסיט את כל הכסף שלהם לאפיקים בטוחים, דבר העלול להתגלות כמלכודת הפסדים. כדוגמה הוא מציין את היציאה של כספים מקרנות האג"ח והמניות לקרנות הכספיות או הפק"מ. משקיעים שיעשו זאת חשופים, לדעתו, לפיחות, ובמקרה של הרעה במצב הביטחוני גם לאינפלציה גבוהה כתוצאה מעליית מחיר הנפט. גם אג"ח ממשלת ישראל עלולות להפוך לדעתו להשקעה גרועה, שכן הגדלת הגירעון התקציבי יכולה להביא לירידות באפיק הזה, בעיקר באג"ח הארוכות.
- אז אולי עדיף למצוא מקלט באג"ח ממשלתיות זרות של מדינות כמו ארה"ב, יפן או גרמניה?
"אג"ח של הממשלות הללו אמנם נתפסות לכאורה כבטוחות, אך עם התשואות העלובות שהן נותנות הן מאוד לא בטוחות לדעתי. יכול להיות שהן יעלו, אבל אם התשואות יחזרו לרמה נורמלית משקיעים יפסידו שם 30%-40% מהכסף".
לסיכום מציין סטפק כי "ככל שהאי ודאות גדולה יותר, עולה הצורך לפזר את ההשקעות, שכן מחיר הטעות עלול להיות גדול הרבה יותר. למי שמסוגל לספוג תנודתיות ולהבין את הסיכון, זה הזמן לפעול. יש המון הזדמנויות בשוק ההון, כמו מניות הבנקים וגם אג"ח קונצרניות. אם את שואלת אותי מה יותר בטוח בטווח של ארבע שנים, אג"ח ממשלת ישראל ל-10 שנים או סל של אג"ח קונצרניות עם תשואה של 15% צמודת מדד - התשובה היא ברורה: אני הולך על הקונצרניות".
מה עשה